הלילה הזה רק מוכיח את כל מה שטענתי אז במעמקי גיל 16, בתקופות בהן רעדו לי הברכיים מרוב אהבה נכזבת,

על כך שרומנטיקה היא רגעית אבל ידידות היא לנצח. בחיי שבשלב מסוים בחיים אפילו אני כבר לא האמנתי בטענה האובר-

אופטימית הזו, אבל הנה, אחרי כל התלאות וכל מה שעבר על כל אחד מאיתנו לחוד, אחרי כמעט 7 שנים של היכרות

עמוקה יותר ועמוקה פחות, אנחנו עדיין מסוגלים לשבת אחד מול השנייה לילה שלם ולדבר. אני חושבת שזה לא פחות 

ממדהים שרגעים כאלה עדיין קיימים, בייחוד כשההתבגרות של שנינו מורגשת כל כך. (טוב, עליתם עליי, בעיקר שלי.) 

דאמ, כמה כיף להסתכל על העולם בעיניים מפוכחות. תסמונות גיל 16, ברוך שפטרנו. (כבר מזמן, אבל תמיד כיף לקבל עוד הוכחה לכך.)

יאללה, חוזרים ללימודים. היה כיף חברים, אבל יש לי חיים אחרים לחזור אליהם. 

התאהבות- זה קורה כתוצאה ממכלול תכונות אקראי לחלוטין שמתחבר לכדי בנאדם אחד, גם כן אקראי לחלוטין.

או לפחות זה מה שלמדתי מהנסיון שלי עם המושג הזה. בחיי, אין שום דבר שיכול לקשר בין כל ההתאהבויות שלי

עד כה חוץ מהעובדה שכולם היו זכרים (והכל עוד פתוח, כן?). אחד היה ביישן, אחד היה פתוח, אחד היה שחצן,

אחד היה חתיך, אחד היה אגרסיבי, אחד היה רגיש.. בכל פעם התאים משהו אחר, היה משהו אחר. עכשיו זה 

בכלל כאילו לקחתי את כל התכונות שאין בי וגם לא רציתי שיהיו (לפחות לא רוב הזמן), וזרקתי אותן על בחור

(קצת) יותר גבוה ממני. יופי, קארין. 

בשורה התחתונה, אני קצת יותר מאוהבת בעצמי לאחרונה, וזה בטח שינוי לטובה. כל עוד זה הולך בדרך הזו,

אין תלונות. קודם צריך לאהוב מבפנים כדי שיאהבו מבחוץ, לא ככה? אז יש זמן. 

מסקנות מהשבוע האחרון והראשון ללימודים:

+ שלא יעבדו עליכם- אוניברסיטה זה בדיוק כמו תיכון all over again. יש מגניבים ויש פחות, יש את החתיך

של השכבה (אז מה אם הפעם הוא בכלל משקפופר) ויש את החנונים שכולם רוצים לשבת לידם במבחנים ולהעתיק

מהם את החומר מהשיעור שעבר. בינתיים התברגתי בצורה מעולה, בדיוק ליד המשקפופר. מי יכול עליי מי?. 

+ פריבילגיה שיש רק לבחורות גבוהות: להכניס בחורים שנמוכים מהן ביותר מ7 ס"מ לקטגוריית "ידידים" בצורה

אוטומטית ובלי שום 'לא נעימים'. אוי, איך שזה מועיל בחיים האלה.. 

+ צבא זה הדבר הכי מחשל שקרה לי בחיים. אני חושבת שתכף אוכל להוריד את 'ביישנית' לגמרי ממכלול

התכונות שלי, כי זה כבר לא פייר לטעון ככה אחרי דרך ההתנהלות שלי בשבוע האחרון. תענוג. (: 

תמיד כשאת חושבת שלא- איכשהו בסוף מתברר שדווקא כן,

וכשאת חושבת שכן- זה אף פעם לא קורה.

אז- לא, זה לא יקרה. (אז שיקרה כבר)