RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2010
long time coming
הרגע שאליו אני חוזרת בכל פעם שקצת עצוב לי בלעדייך-
אתה שוכב במיטה שלי, מלופף קלות בשמיכה הדקה ומנמנם בזמן שאני צועדת בזהירות
אל תוך החדר החשוך. אני מייבשת את השיער אחרי המקלחת, מתנגבת בעדינות ונזהרת
שלא להעיר אותך, מציצה אליך תוך כדי ומתאפקת שלא לזנק עליך באותו הרגע.
אני זוחלת לאט-לאט לידך מתחת לשמיכה, והיד שלך מגששת אחריי ומצמידה אותי אליך,
גוף אל גוף, נשימה אל נשימה. העור שלי מחליק על שלך ברכות, החזה שלי נח על שלך והשפתיים
נושקות לך על הצוואר. היד שלך מלטפת לי את הגב, יורדת מטה וצובטת אותי בישבן, והרגל שלי
תופסת את מקומה בין הרגליים שלך ומושכת אותי קרוב יותר אלייך. ואז.. אז אני מרגישה שלמה.
"את חלום שהתגשם" לחשת לי אתמול בין הסדינים. אני יודעת שגם אתה כזה,
למרות שעדיין לא הבנתי לחלוטין איך זה שאתה כל כך אמיתי.
| |
heaven is overrated
"אל תדאגי, אני לא חושב שאני אי פעם אגיע למצב בו ארגיש ראוי לך.."
אני מאוהבת עד מעל האוזניים, ועברו רק חודשיים של הצמר גפן המתוק הזה. איזה כייף לי.
| |
seven
ולפעמים אני תופסת את עצמי בוהה בנקודה לא ברורה בקיר, לא מבינה איך כל זה אמיתי.
איך זה שאתה כל כך שלי, כל כולך. מקצות האצבעות, דרך הרגליים השריריות, הבטן החטובה,
החזה החלק, הצוואר הארוך, החיוך העקום, העיניים הצלולות, עד לקצה השיערות שעל הראש.
'ללכת לאיבוד בעינייך' קיבל משמעות חדשה בחודש האחרון, ממש כאילו לחצת על הכפתור
המתאים אצלי, הכפתור הזה שכל כך מעט ידידים הצליחו להגיע אליו ולצאת משם בחיים.
כאילו כל הזמן שאנחנו מכירים, כל ארבעת או חמשת השנים האלה שבהן היית בתחתית התודעה
שלי, נמחקו כלא היו. זה מוזר מדי, לחשוב שהן קיימות. כמו יקום מקביל שכזה, בו אנחנו עדיין
ידידים שמדברים בכל ערב בטלפון ברמיזות עדינות מדי.
הנה אנחנו, שוכבים על המיטה הגדולה שלך בצהרי יום שבת עצל, אתה עוצם עיניים ברכות
ופוקח אותן כשמבטך נח עליי, החיוך שלי נמתח קצת בצורה הזו שאתה כבר מכיר. ואני לא
מצליחה לעכל, לא מצליחה להבין עדיין שאתה שלי. מהמילים הכי יפות ועד השתיקות הכי מרגיזות.
כל החבילה. שלי.
עריכה:
לפעמים אני רוצה לקרוא אותך כמו רנטגן, מבפנים החוצה.
| |
לדף הבא
דפים:
|  כינוי:
rain queen בת: 35 תמונה |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
