לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


לפעמים בא לי גם קצת, אושר בקופסאות קטנות שאפשר לעמוד ברחוב ולחלק לכולם. שיקנאו קצת, מה קרה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2010    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2010

shooting star


אולי אני קצת רוצה שתהיה רע יותר, לפעמים. רק בשעות הקטנות של הלילה,
רק בין הזמנים שבהם אתה מתוק ואוהב. אולי קצת מתחשק לי שתרתח ותתפוס אותי חזק,
שתצמיד אותי לקיר ותנסה להתאפק וכמעט כמעט תצליח.
זה יכול להיות מעניין, לראות אותך מתפרק ונבנה מחדש אל מול עיניי.
מנסה, משתדל, מתאמץ לשלוט בכעס ובסוף מוותר ומנשק אותי בפראות במקום.
אולי קצת מתחשק לי לשחק באש שוב, לפעמים.




היה לי אחד שהרס, ועכשיו אתה בונה. אבל האם זה מספיק כדי להשאיר את זה מעניין?.


נכתב על ידי rain queen , 19/8/2010 18:02   בקטגוריות חיים בשניים, הווה, עבר, סדקים, תהיות  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Stickers


היום שוב הרגשתי את המחנק הזה בגרון, כשאני מסתכלת עליך מחבק אותי
ופשוט יודעת שאני אוהבת אותך יותר מדי. יותר ממה שאי פעם אהבתי, יותר מאיך
שאי פעם תכננתי, ובטוח שהרבה יותר מהמקום שיש לי בין הצלעות..
מתחשק לי להתפוצץ מאהבה ברגעים האלה, להתחיל לצחוק בקול רם ולדעת
שיותר מאושרת מזה- אני כבר כנראה לא אהיה. אבל מזל שבינתיים אני כן..
נכתב על ידי rain queen , 14/8/2010 23:16   בקטגוריות חיים בשניים, אושר, הווה, פרפרים בבטן  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דברים להתנתק מהם (בשביל השפיות הפרטית שלי)


1. המיתולוגי הפסיכוטי
2. המיתולוגי הפחות פסיכוטי

לפעמים אני מרגישה כל כך חסרת ביטחון, כמו עלה שהרוח מטלטלת במקומו קדימה ואחורה,
כאילו כל מילה של אנשים אחרים יכולה לנתק אותי לחלוטין מהעץ הגדול והבטוח שאני מחוברת אליו.
ואני יודעת שזה לא הגיוני, אני פשוט יודעת, אבל איך אתה יכול לחשוב בהיגיון כשכל מה שאתה
רואה הוא את האדמה, מתקרבת ומתרחקת בעודך מיטלטל מגובה כזה?.
אני מתחילה להרגיש בהשפעות של קשרים שונים לאורך השנים, בפחדים מודחקים שלי שעד כה
אפילו בפניי עצמי סרבתי להודות בהם, בבחילות קטנות שעולות בי ממצבים שמזכירים לי דברים
שחשבתי שהתגברתי עליהם. התת מודע שלנו הוא מקום נפלא ומאיים באותה המידה.
נכתב על ידי rain queen , 13/8/2010 01:15   בקטגוריות עבר, סדקים, ימים גשומים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  rain queen

בת: 35

תמונה





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לrain queen אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על rain queen ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)