היי..
אז קודם כל יש הרבה חדש, והאמת שממש בא לי לפרוק !
מחקתי היסטוריה, כי זה פשוט כבר לא מעניין !
כמו שכבר תיארתם לעצמכם אני והחבר ניפרדנו, בקיץ שעבר, שנה שלמה שאנו לא יחד.
במהלך חצי שנה לא דיברנו, רצינו להתרחק ולא בדיוק הצליח לנו...
אני עדיין מאוהבת בו בכל כוחי,
הוא מאוהב בי כמו תמיד.
המציאות שלנו דיי קשה, אין לי אותו, אני בלעדיו. הפחד הכי גדול שלי.
החיים שלי הם לא באמת חיים בלעדיו, אני מרגישה ריקה,
מרגישה שכל העולם שלי התהפך, כ"כ בודדה.. והוא.. לא איתי.
כ"כ הרבה בנות רודפות אחריו, כל היום מגיבות לו בפייסבוק כמה הוא מדהים,
אני רואה את זה מהצד, וה-לב נשבר. הוא שלי, רק שלי! אז מה שאנחנו פרודים?! אנחנו אוהבים!
אני כל היום מנסה להגיד לעצמי שאולי הכל לטובה, הרי איזה עתיד יש לנו ביחד? אין לנו.
אני יודעת, אבל מה לעשות שבלעדיו אני משתגעת ?!
אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי, כל היום חושבת רק עליו, לא משנה כמה אני מעסיקה את עצמי,
כל דבר מזכיר אותו.
אני מתגעגעת.
הוא ניסה לחזור אלי, אמר לי בואי ניפגש, סירבתי..
'לא, אני צריכה שתוכיח לי, תן לי ביטחון שאתה עוד שלי, שאתה באמת אוהב'.
אחרי שעה שניסה לשכנע אותי, הוא החליט שהוא ויתר.
אני רואה שכואב לו, הוא רואה כ מ ה כואב לי, אז למה הוא ממשיך ?!
אני זקוקה לו, אני צריכה אותו קרוב.