שיחות הזויות לתוך הלילה בינו לבינה.

כלומר...ביני לבינו..

על מה אנחנו אמורים לדבר כ"כ הרבה אף אחד לא באמת יודע או מבין אבל איכשהו זה נמשך ונמשך...

אם מישהו ממש פגע בך את אמורה לחזור ולהאמין לו? זה קשה לא..

הסוגייה הזאת של האם בנאדם יכול להשתנות ככה..מהקצה אל הקצה....לאזן את מה שהיה בלתי מאוזן.

מה גורם לאדם להשתנות?...הסביבה, העבודה, הצבא, המשפחה...יש 80000 סיבות..לא?

השאלה האם צריך לחזור ולהאמין בבנאדם כזה או שלא לסלוח על מה שהיה בעבר ותמיד לחשוש

מכך שאפשר להפגע שוב.

משום מה אני בעצמי לא סגורה על מי אני.

בצבא אני מתנהגת בצורה אחת, בבית בצורה אחרת, עם החברים שלי גם....

יש אלפי פרצופים וכל אחד מתאים לסטואציה מסויימת..

אבל מי אני באמת?...אני כבר לא יודעת, נראה לי שאף פעם לא ידעתי באמת...

יש כל כך הרבה אנשים בתוכי. אני לא מתנהגת באותה צורה אף פעם, אני מפתיעה את עצמי לפעמים.

זה ממש מוזר..

האם אנשים באמת מסוגלים להשתנות והאם צריך לסלוח לבנאדם על בגידה?

כל סוג של בגידה אני מתכוונת.

גם לשקר זו בגידה.

אז על מה דיברנו אתמול? בכללי זה לא ממש ברור.

להשאיר את הפרק של אני והוא לא סגור בחיים שלנו למרות שאם איך שזה היה פעם שעברה

אני אמורה להתנתק מזה לגמרי...אבל למה לשלול אופציות לעתיד?

אני אוהבת ללכת על בטוח ולא להסתכן בגלל זה קשה לי להתנתק מזה.I'm so stupid...

לקחת סיכונים לקחת סיכונים לקחת סיכונים לקחת סיכונים.

זה לא מתאים לתבנית שלי.

אני אוהבת לתכנן, and it's not always the right thing to do....

"הוא אוהב אותה והיא אותו, זה נחמד זה נחמד זה נחמד...אבל האמת היא"...-זה לא מספיק!!...

אהבה מסתבר זה ממש לא הכל בחיים.

אז בואו נשאר ונחיה עם הספק בתקווה לעתיד טוב יותר.

הייתי פה...מקווה לחזור שוב בקרוב...