בגן החיות הנקרא תיכון, תמיד מגיע בתחילת השנה בשר חדש. השמיניסטים המשעשעים פותחים שולחן על יד שער בית הספר, ומרימים מספרים לבנות. כאילו זה מובן מאליו שהבנים אמורים לבחור את הבנות, אבל כול השמיניסיטים מחוצ'קנים שמנים וכמו ששמנו לב גם לא בעלי חוש הומור מוצלח במיוחד. למה הבנות לא יכולות לדרג אותם בחזרה?
אני הייתי מרימה אצבע מסוימת אבל אני זה סיפור אחר. קשה לי להאמין שאחד מהבנים השמיניסטים היה מרים לי מספר (מכיוון שהם מכורים לסירטונים שלי בווין).
זה פשוט נדמה לא הוגן. בנים בוחרים לעצמם מטרות מתוך השכבות הטריות והבנות אמורות פשוט לחכות שמישהו ישים לב לקיומן בעיצום הישבנים המחוטבים והעור השזוף.
בעיקרון, הרציונאל של חבר מבחינת תיכון זה שישיסטית ושמיניסט. ואז כשהוא מתגייס, השישיסטית זוכה בחבר חייל ונחשק, והשמיניסט מקבל אפשרות בטוחה לסקס כשהוא חוזר הביתה.
אני כשביעיסטית מרגישה קצת אבודה במערכת היחסים המסורבלת של התיכון. הרי שנה שעברה לא היה לי חבר שמיניסט ולכן איבדתי כל אפשרות לחבר חייל נכון לרגע. והשביעיסטים לא מעוניינים בי בכלל כי יש בשר טרי, כנ"ל לשמיניסטים. זה לא שאני רוצה חבר, כי אני לא ממש מאמינה באהבה אחרי הכול, אבל אני בנאדם ואני צריכה קשר עם המין האחר האמת הפשוטה היא שאני לא נראית רע. בכלל לא, אני נוטה יותר לקטגוריית היפה מאשר הכוסית אבל אני נראית בסדר גמור. ובנים בדרך כלל נמשכים אליי כשהם מכירים אותי ואת הישירות שלי.
אבל אני לא אמורה לצאת עם שישיסט. למרות שיש אחד שמאד מוצא חן בעיניי, בבגרות שלו, בקול הצרוד. יש בו משהו די מקסים אף על פי שהוא קצת כמו כלבלב אבוד. מבקש ממני הנחיות.
אני לא מסוג הבנות שמבקשות רשות מהחברה לגבי... טוב בעצם לגבי כלום. אבל זאת לא רק אני כאן במשוואה, לא מדובר על האם ללבוש חצאית לבית ספר או להעלות סירטון ספק מביך ספק מצחיק לרשת חברתית. אני יכולה מאד להשפיע על הילד הזה. והוא רק בתחילת הדרך.
חברה לכיתה ראתה אותי מדברת עם כמה שישיסטים בזמן שחיכינו לאוטובוס. היא שלחה לי אסמס פדו. לא הבנתי, אז היא שלחה לי פדופילית.
ההבדל ביני לבין הבנים האלה הוא פחות משנה! למה אני נקראת פדופילית ובנים כשהם מתחילים עם בנות שקטנות מהם בשנתיים נקראים פלייארים וגברים. בסך הכול דיברתי איתם, וזה לא משנה העובדה שאני נמשכת לאחד מהם. עם בנים גדולים מדברים איתי זה אמור להיות מחמיא, אבל כשבנות עושות כך הם נקראות בשמות גנאי ומתארים אותן כבנות שלא מצליחות להשיג אף אחד גדול יותר או בגילה.
אולי נמאס לי מבנים בגילי? ואני לא מחבבת במיוחד אף אחד מהגדולים האלה שמתיימרים להכיר אותי ועושים לי סצנות ריגשי עם אני לא משעשעת אותם מספיק. הבנים הקטנים מסתפקים במועט, והם לעולם לא ידחפו אותי לעשות משהו שאני לא רוצה.
כי אחרי הכול אני הפדופילית כאן, אז אני ממש אאנוס אותו בפעם הראשונה שנהיה לבד, נכון?
למה התיכון כל כך מקובע?
כינוי:
WonderLand Girl
בבלוג זה
בכל הבלוגים
