TOO COOL TO CARE

אם אני מנסה לשים אצבע איפה הבעיה שלי, אני מתבלבלת. כי יש לי הרבה בעיות מנטליות לא פתורות, ונדמה לי שהן לעולם לא יפתרו. הצורך בסקס במקום ביחסי אנוש. האדישות שלי כלפי הרצונות שלי. הדיכאון הפסימי שנקלעתי אליו בגלל שגרת הקיץ הבטלנית.

אבל כשאני משתדלת ומנסה להסתכל על חצי הכוס המלאה, אני מצליחה לראות אותה. 

אני חושבת שהגעתי סוף סוף אל לידת תהליך ההתבגרות שלי. אני מוכנה להכיר בצורך שלי ברגשות, במערכות יחסים מורכבות יותר מסקס חסר מחיובות, וגם- שזו כנראה העובדה המפתיעה ביותר מכיוון שמעולם לא מצאתי בה פגם- אני מנסה להפחית את הציניות העוקצנית שלי ומשתדלת לא לדרוך לאנשים על הרגשות יותר מדי. 

תנו לי למחוק את השורה הזאת. אני מנסה לא לדרוך על אנשים נקודה. אני קצת כלבה, ובקצת אני מתכוונת הרבה, ובכלבה אני מתכוונת ברצינות. אני מסוג הבנות בתיכון שכולם נחמדים אליהם כי מפחדים שאני אהרוס אותם. ובאופן כללי, אני מסוגלת לזה. וגם עשיתי את זה, לא בכוונה מקורית שפשוט יצאתי בקריאה "ארגגג אני אהרוס אותו!" אלא הוא פגע בי אז אני אהרוס אותו בלי משים. אדחיק אותו חברתית, ואגרום לפחות או יותר כל בן אדם לשנוא אותו כמו שאני שונאת אותו. הוא כבר לא יהיה מוזמן יותר ליציאות, ולא יישב איתנו בהפסקות. יהפוך להיות מסוג האנשים שיושבים בכיתה או בקפיטריה. אזור ניטרלי שבו אף אחד לא שופט. 

מסיבה שלא מובנת לי לחלוטין, יש לי כוח השפעה משונה בתיכון. התכונה הזאת עובדת לא רק עם אויבים, אלא אם אני רוצה שמשהו יעשה, הוא פשוט יעשה בסופו של דבר. 

זה נשמע קצת מתנשא, אבל כל הקטע שלי בבלוג הסודי הזה, הוא שאני לא מתנשאת, אני פשוט כנה. ואני פשוט מציבה עובדות. והעובדה היא כזאת: אני מקובלת ואנשים מקשיבים לי. 

מאד כיתה ג' מצידי, אבל ככה התיכון פועל. 

קצת איבדתי את הנקודה שלי. מהי שוב? כן, שינוי, בן אדם טוב יותר, חצי כוס מלאה. שטויות חיוביות כאלה. 

אז לא הייתי עם משהו מתוך בחירה (חשוב לציין!) חודש שלם. במהלך החודש הזה קיבלתי כמה הצעות מגונות בסגנון מעודן של "ערה?" ופחות מעודן של "רוצה להתמזמז?" את שניהם דחיתי. אפילו נאצלתי לדחות בחור עם הצעה לטווח ארוך, דבר שפעם לא הייתי מרשה לעצמי לפספס. 

זהו. הגיע היום בו אני מחפשת "משהו רציני" (מאד מנסה להקליד את זה בלי לנטוף ציניות). 

מה זה משהו רציני? 

זה רציני כזה. הדברים הדוחים האלה, שמדברים על רגשות, ונפגשים פעם ביום ולא רק בשביל להזדיין. משהו כזה שיוצאים לאכול, או מזמינים אוכל, אבל בגדול פשוט כוללים גם ארוחה. ורומנטיקה בשנקל. לא פרחים או שוקולד, אלא חיבוק או לטיפה. והוא יגיד לי שאני יפה, והוא ידבר בכנות, והקול שלו יהיה רך כמו משי ושקט כמו לחישה, ואני אאמין לו, בפעם הראשונה.