לפני 4 שנים יצאתי מהארון, בכיתה ח', בגיל 14. לפני שנתיים כתבתי את הפוסט הזה, שמדבר על היציאה שלי מהארון, על החיים כהומו מחוץ לארון, ובעיקר עונה על שאלות נפוצות בעניין. אתמול הייתי במצעד הגאווה בתל אביב, ארבע שנים אחרי היציאה, ופעם שניה במצעד. במהלך השבוע האחרון זכיתי להרבה תגובות בנוסח "אני לא תומך ברעיון של המצעד", מאנשי הקהילה ומסטרייטים כאחד. אז החלטתי לכתוב את הפוסט הזה, כהבהרה וכשיתוף לדעותיי בנושא.

למה צריך את מצעד הגאווה?

לא פעם ולא פעמיים שמעתי את המשפט "אני לא מבין את זה, לסטרייטים אין מצעד, אנחנו לא מורחים לכם בפנים את זה שאנחנו סטרייטים, אז למה אתם צריכים?". אז ככה, המצעד הינו הפגנת גאווה, כשמו כן הוא. שלא כמו שזה נראה, המטרה שלו היא אינה לצעוד עירומים ולעשות רעש, זו היא רק תופעת הלוואי. מצעד הגאווה הוא מפגן של הצהרת כוונות ואג'נדות, ומטרותיו הן רבות. המטרות כולן קשורות אחת בשניה וחופפות, העיקריות הן אלו:

1. להפגין נוכחות - להראות לכל הארץ ולשאר העולם שאנחנו כאן, שאנחנו חיים ביניכם ורוצים שתכירו בנו כקהילה לכל דבר. שידעו בעולם כמה ישראל היא מדינה משכילה ותרבותית, כמה היא דמוקרטית ומקבלת את תושביה, ללא הבדלתי דת, גזע ומין. שידעו בישראל שהקהילה הגאה היא דבר בלתי נפרד מהמדינה, לטוב, לרע, ובעיקר לעובדתי והנטרלי. שיבינו בישראל את הכמות והמסה של אנשי הקהילה, דבר שחשוב לטובת המטרות האחרות. ובהקשר הזה אפשר גם להגיד שאחת הסיבות העיקריות שכל חבר בקהילה צריך להשתתף במצעד, היא שכל אחד משפיע, ושאחד לבד זה נחמד, אבל אם מוסיפים עוד עשרות אלפים, רק אז זה יוצר את אפקט ה"וואו".

2. להוות דוגמה - להוות דוגמה לנערים ואנשים בוגרים שמפחדים לצאת מהארון. להראות לכולם שזאת לא בושה ושיש עם מי לדבר. להראות לכל נער או נערה שמפחדים מהתוצאות, שלא משנה מה יקרה, יש להם גב של עשרות אלפי אנשים, שהכל יהיה בסדר, ושהם לא כ"כ שונים. להראות לדור הבוגר יותר של הארץ הזאת שאין שום דבר רע בלאהוב את מי שאתה רוצה, ושזה לא משהו שאתה בוחר. להוות דוגמה ומופת לכל העולם למדינה שמקבלת את אזרחיה ותומכת בהם (לא סתם תל אביב זכתה בתואר "העיר הגאה בעולם". לפני המצעד עצמו מתקיים מעין הפנינג בגן מאיר, שם מוצבים דוכנים של שלל עמותות, חברות, ארגונים וקהילות שבאו להציג את עמדתם ולהראות שלהיות גאה זה לא חד משמעי. כמו בדגל הקהילה, יש המון גוונים של אוכלוסיה גם בקהילה עצמה.

3. להביא לשינוי - המצעד גם טומן בחובו מטרה חשובה ונעלה - שינוי. השינוי מתחלק לשניים - שינוי החוקים ושינוי התפיסה. הרבה מאוד ארגונים ועמותות הפועלות לשינוי החוקים במדינה שלנו לוקחות מקום במצעד עצמו ובהפנינג המקדים בגן מאיר. המצעד הוא המקום לקדם ערכי שוויון בהקשר לקהילה הגאה ולהביא לתודעה הלאומית נושאים חשובים שדורשים שינוי חוקתי. לדוגמה הכרה בברית הנישואים, הכרה בהקמת תא משפחתי וכו'. עצם קיום המצעד הוא הצהרת כוונות, המצעד הוא בעצם הדרך שלנו להגיד שאנחנו רוצים שיתייחסו אלינו אחרת (ובכך שהתייחסו אלינו כמו כולם), אנחנו דורשים שינוי, ואנחנו לא נוותר עד שהשינוי יושג.

השינוי השני, חשוב לא פחות, הוא השינוי בתפיסה. המצעד בא להפגין כנגד ההומופוביה והגזענות ולהביא לתודעה את ערך השוויון האמיתי. ככל שכמות הצועדים גדלה, כך המסר גדל ומחלחל לתודעה הלאומית. משנה לשנה מספר הצועדים גדל, ולא במקרה. מספר היוצאים מהארון גדל וגם מספר התומכים. למי שלא היה במצעד ו\או למי שלא יודע; הצועדים הם אינם בהכרח אנשי הלהט"ב (לסביות, הומואים, טראנסקסואלים וביסקסואלים) אלא גם סטרייטים. חלק גדול מאוד מהצועדים הם אנשים שפשוט החליטו לתת יד במאבק הצודק לשוויון, אנשים שלא רואים דבר רע במצעד, מסכימים איתו ומקבלים באהבה את אנשי הקהילה.

4. לשמוח ולהיות גאה - לחלק מהאנשים זה ישמע מוזר, ולחלק מהאנשים זה ישמע מובן מאליו, ובכל זאת - אחת ממטרות המצעד החשובות ביותר (בעיניי לפחות) היא לשמוח, להיות גאים במי שאנחנו, ובכמה שאנחנו והמדינה הזאת התקדמנו. מצעיר ועד מבוגר, ככל הנראה כל גאה עבר אי נעימות כלשהי מעצם היותו גאה, המצעד הוא ההזדמנות שלנו להראות שלא הובסנו ולא דוכאנו, שאנחנו עדיין שמחים לחיות ככה, עדיין גאים להיות כאלה, ועדיין חושבים שזה בסדר, הגיוני ולגיטימי. המצעד הוא המקום והזמן שלנו להתאחד, לחבור אחד לשני ליום אחד של שמחה, כיף, והפגנת אהבה וגאווה. 

לסיכום, אין ספק שהמצעד הוא לא רק הפגנת מוחצנות ואנשים יפים וחטובים נטולי חולצות, אלא הרבה יותר מזה. ישנן עוד שלל מטרות למצעד, וכל אחד יגיד לכם אחרת. יש שיגידו שהמטרות לא מוצגות כראוי, יש שיגידו שהמצעד רק מחמיר את המצב ומראה רק את הצד הקיצוני של הקהילה, אבל אני חושב שזה לא נכון. יותר מזה, אנשי קהילה שאומרים שהמצעד "מוציא שם רע" לקהילה, מוזמנים לבוא ולייצג את הקהילה בדרך שלהם ואיך שהם רואים לנכון, אם זה כ"כ חורה להם. רוב הסטיגמות והדברים ששומעים על המצעד הם שטויות, זה נכון שתראו שם הרבה אנשים שהחליטו לשכוח את הבגדים בבית, וזה נכון שיש שם הרבה תופעות שככל הנראה אף פעם לא ראיתם, אבל יש גם הרבה אנשים שפשוט שם בשביל לצעוד, להפגין, למחות, ולשמוח. אנשים ושחשוב להם להיות חלק בדבר העוצמתי הזה שנקרא "מצעד הגאווה". כי כל אחד הוא נר קטן וכולנו אור איתן.

שיהיה לכולכם חג גאווה שמח.

אופנתן.