אתה תרביץ לי.

אתה תרביץ לי ותבגוד בי ותשקר לי ותכריח אותי ותעשה דברים שאני לא אוהב.

ואני אשנא אותך על זה, כל-כך אשנא אותך שארצה להרוג אותך. לארוג אותך מרוב שנאה. שאוכל לדרוך עליך בכל פעם שארצה.

ואתה תעבור לידי, ואני ארק לך בפרצוף המכוער שלך שאין לי מושג למה. מה אתה רוצה, מי אתה בכלל.

אבל תמיד אוהב את הרגע ההוא, שלרגע אהבת אותי, ולרגע חשבתי שאתה אוהב אותי. ולרגע הרגשתי שאתה אוהב אותי.

ולרגע הכרחתי את עצמי לאהוב אותך, כי מגע זה חשוב, ובלי זה אין מגע. ולא משנה מה תעשה, כמה שאשנא אותך.

תמיד אוהב את הרגע הזה, שבו אכריח את עצמי לאהוב אותך וארגיש כאילו אכפת לך ממני.

חתיכת חרא בפחית. אני שונא אותך, אני שונא את כל מה ומי שקשור אליך.

ובכל זאת, אם תציע לי את הרגע הזה שוב, אקח אותו בלי לחשוב פעמיים.

כי אין לי מה להפסיד, כל רגע כזה הוא רגע של רגש שחסר לי עכשיו.

אתה תרביץ לי, ותכריח אותי ואני יאהב את זה. ולך לא אכפת, כי לדעתך אני אוהב את זה.

אני לא אוהב את זה, אתה יודע שאני לא אוהב את זה. אתה לא עושה את זה כי אני אוהב את זה,

אתה עושה את זה כי אני שונא את זה. אתה שונא אותי. אני שונא אותך.

אבל רק עוד רגע אחד קטן, תן לי להרגיש את ההרגשה של הרגש. אפילו אם היא לא אמיתית.

עדיף להרביץ לעצמך מאשר לאהוב את השנאה הזאת. אבל אני אוהב אותה בכל זאת.

תעשה מה שתרצה, כל עוד אקבל את רגע המגע והרגש שאני חושב בו שאתה אוהב אותי.

ואם שוב אראה אותך ברחוב, ותרצה לשנוא אותי שוב, ארק לך בפרצוף ואלך איתך לצד.

ואני שונא את זה, אני שונא לחשוב שאני אעשה את זה.

אבל זה לא יקרה. ואם זה יקרה אני הראשון לאהוב את זה.

"אל תנתחי את זה, תאהבי את זה"

זה לא מעצבן לפעמים, שאתה כזה מעצבן? ניסיתי, התאמצתי, התרפקתי, התרשלתי, התאכזבתי. מצטער, אתה לא עושה לי את זה.

אתה מעצבן אותי, אתה דוחף ודוחף וגורם לאהוב את זה. זה מגעיל, זה מעצבן. אתה מעצבן אותי. אתה מקבל את כל הקרדיט על כלום. על זה שאתה דוחף.

אתה מעצבן אותי כל-כך. אין בך טיפת כשרון, אתה גוש צליעות מהלך, אתה מעצבן אותי כל-כך. איך זה שכולם כל-כך אוהבים אותך. מה לא עשיתי? אני משער שכך זה להיות נאמן לערכים. למה אתה לא נאמן לערכים, יש לך בכלל ערכים? למה אני כזה צבוע?

אתה כל-כך מאוד מעצבן אותי. כל-כך מעצבן אותי שבא לי לפרוץ, למחוק, להשמיד ולהגיד לך הכל בפרצוף. אבל אני לא יכול, פעם אחת בחיים. טוב אולי פעמיים. או אולי יותר. הפעם הזאת נורא מעצבנת אותי. הלוואי שמישהו אחר יגיד לך. אתה כל-כך מעצבן אותי. תפסיק עם זה, אתה רק דוחף ודוחף ונמאס. תצא מפה, זה השטח שלי, עכשיו תורי. נמאס לי שאתה פה, נמאס לי לראות אותך. פתאום באת ואתה לא הולך, זה לא פועל לטובתי, אתה חושב שאני אוהב אותך. אני לא אוהב אותך, אתה כל-כך מעצבן אותי. רק מקווין יודע כמה שאתה פאקינג מעצבן אותי.

אין בך שום דבר, גוש טינופית מסחרית מלוקקת ומלאת צביעות. תלך מפה, אני לא רוצה לראות אותך יותר. אתה וכל האנשים שלך, שלא מבינים כלום גם הם.

כן-כן, שמעת מה אמרתי. הם גם לא מבינים כלום! הכל שלי! תלך מפה, אתה בשטח שלי. אתה מעצבן אותי כל-כך.

איך אפשר להיות כזה מעצבן? אתה מקבל כל-כך הרבה על כל-כך קצת. אתה לא יודע כלום, אני יודע הכל. אני אפילו יודע איך לגרום לך להבין מה אתה עושה לא בסדר, אני יודע לגרום לך לשקוע בעצב, או בעצבים. אתה תבין מה אתה, ומי אתה, ולמה אתה כל-כך מעצבן. אני יכול לגרום לך ללכת, אבל אני לא רוצה.

אני רוצה להמשיך לשבת כאן, ולקטר, ולא לעשות כלום. אתה מעצבן אותי, אני יותר טוב ממך, אני לא מעריך אותך ולא מייחס אליך שום חשיבות.

אבל אתה עדיין כאן, ואני עדיין כאן, עם חיוך מרוח יפה-יפה על הפרצוף היפה-יפה שלי, שלא תחשוב חלילה שאתה מעצבן אותי כל-כך מאוד.

כולם אוהבים אותך, אני לא אוהב אותך. אני לא אוהב את מה שאתה עושה או את מי שאתה חושב שאתה. מעצבן אחד, תלך מפה! הם שלי. זה השטח שלי, זה העתיד שלי, זה הבנייה שלי, זה התשתית שלי. זה הפאקינג חיים שלי! אתה מעצבן אותי כל-כך, אתה לא יודע כלום ואתה מקבל הכל ובלי טיפת מאמץ!

אולי קצת הגזמתי. אני לא צדיק ואתה לא רשע. אתה בטח לא צדיק, אתה אולי חושב שאתה צדיק, אבל אתה בעצם רשע בעיניים שלי. בעיניים היפות-יפות שלי עם החיוך היפה-יפה שלי שמרוח לי על כל הפרצוף השמן-שמן שלי שכל-כך זעוף על כמה שאתה מטריף את מה שנשאר מהערכים שלי, שלא נצבעו בצבעי הצביעות.

רק עצבים יש לי איתך, אבל אני מטייח את זה וקושר את זה בסרט ורוד עם פרפרים. אני יודע שאתה אוהב את זה.

אני יודע בידיוק מה אתה אוהב, אני יודע מה אתה חושב, אני יודע מה אה מרגיש. הייתי שם, ברור שהייתי שם. הייתי בכל מקום בחיים האומללים שלך.

אתה כל-כך מעצבן אותי, אתה דומה לי אבל שונה ממני כל-כך, אתה חוזר על טעויות שחשבתי שעשיתי, אתה חוזר על טעויות שאתה בכלל לא עושה, אבל אני אגיד שאתה עושה רק כדי שכולם יבינו. כמה שאתה כל-כך מאוד מעצבן אותי.

לכל אדם יש שלב בחיים, שמישהו חדש בא, ו"גונב" לו הכל. גם אם לא באמת.