אנחנו צריכים ערך עליון, שזה אלוהים, לא רק כדי שיהיה לנו מצפון, אלא משום שאם לא יהיה – נגלה שבני אדם לא יכולים בלי אלוהים. רובנו אינטרסנטים וחסרי יכולת להיות בעלי אידיאלים, כי בסופו של יום אנחנו עושים דברים בשביל להגיע לגן עדן. כמה אנשים אגואיסטים היו לנו פה אם לא היה אלוהים, או רעיון שאומר להם שהם ייענשו אם יחשבו רק על עצמם?

מה היה קורה אם לא היתה אמונה באלוהים? אם לא היו דתות? על מה היינו רבים אז? יכול להיות שבלי אלוהים לא היה לבני אדם צורך לתקשר עם בני מינם? יכול להיות שאלוהים זה ההיפך מפרימיטיבי? שאלוהים, בשביל בני אדם, זו הדרך היחידה להתפתח מבחינה מנטלית וחברתית? שאלוהים הוא הבסיס, הסיבה לכל המארג החברתי המפותח? מצחיק לחשוב שאי אפשר לדמיין את העולם והחיים בלי אלוהים, בלי איזו ישות עליונה, אפילו ואולי בעיקר לאטאיסטים, כי בשבילם אלוהים הוא לא מובן מאליו, ובכל זאת הוא תמיד קיים אצלם ברקע, הוא הסיבה לקיומם כאתאיסטים. האם הם יכולים בלעדיו? בלי מערכת החוקים שנבנתה בהשראתו? או בהשראת הרעיון של אלוהים?

בסרט "קונטקט" מתנגדים לקבל את ג'ודי פוסטר כנציגת המין האנושי למפגש עם חייזרים, בגלל שהיא לא מאמינה באלוהים. קשה להם לקבל מצב שבו הנציגה של עולם, שבו 95% מהאוכלוסיה מאמינה באלוהים בצורה זו או אחרת - נמצאת בדיעה שאותם 95% שוגים בהזיות. והרי אף אחד לא הוכיח שאלוהים קיים, זו פשוט אמונה. אבל, כשהיא חוזרת מהמסע השנוי במחלוקת שלה, ללא שום הוכחה לכך שפגשה באותם חייזרים מלבד המילה שלה, הם שואלים אותה "את באמת מצפה שנקבל את מה שאת אומרת על בסיס האמונה שלך בלבד שמה שקרה אכן קרה?"

חשבתם פעם איזה מוזר זה שיש מליוני עדויות מצולמות של עבמי"ם, אבל מי שמאמין בביקורים של יצורים מעולמות אחרים נחשב אדם מוזר, ולעומת זאת – לאף אחד אין שום הוכחה, ולו הקטנה ביותר, לקיומו של אל אחד ששולט על הכל (ואל תקשקשו לי "עובדה, אתה נושם!" או משהו מהסוג הזה), ועדיין 95% מתושבי הכוכב הזה מאמינים שיש ישות אחת ששולטת בכולנו ושנותנת את המשמעות לעולם הזה.