Hey,

I planned to tell you this before but didn't want to ruin your day or whatever, but I think I need to clear something up -

What I said on the phone back then when we talked for a couple of hours, well, I regretted it the moment it came out, or maybe a couple moments later. I don't love you in that way. It's more like a friend kind of love. So I'm sorry I said it, because it isn't true, but I only realized it wasn't true after I said it.

Zehu, that's what I wanted to clear up.

It'll be better if you don't respond to this e-mail..

ערב טוב ילדה,

תסלחי לי שאני עדיין קורא לך כך, קשה להיפטר מהרגלים ישנים. את יודעת שבמשך כל הזמן שאני קורא לך כך, אני נמנע מלקרוא לבנות אחרות בכינוי הזה? זה הפך לכינוי שלך, הכינוי של הילדה שאני אוהב, ושבעזרת ההוא שם למעלה – תהפוך לילדה שאהבתי, בעבר.

למה בעצם אני כותב לך? אה כן, נזכרתי. אני פשוט מקשיב פה עכשיו לאיזה גירסה מדליקה של השיר "צ'יק טו צ'יק". זה די מדהים, אבל את יודעת שאת הבן אדם היחיד בעולם שגרם לי להקשיב לג'אז, שאני בד"כ לא סובל? איך אמרת לי פעם, שאת אוהבת סקסופון בגלל שיש לו צליל "חושני" כל כך? כנראה שמאז, כשאני שומע את המוזיקה הזו אני ישר מקשר אותה אלייך, הבחורה הכי סקסית שהכרתי, לאו דווקא רק בגלל איך שאת נראית, אלא גם בגלל שאת מרגישה בנוח מאוד עם המיניות שלך. נראה לי שאת הבחורה היחידה בעולם היום, שהייתי יכול ליהנות מהמוזיקה הזו איתה. אבל אולי לא, בעצם. כשאני חושב על זה, אולי יש עוד כמה בחורות שיכולתי לשמוע איתן את המוזיקה הזו, אבל למטרת סקס בלבד. איתך זה היה מאהבה. כנראה סקס, אבל מאהבה.

בכל אופן, אני יושב וחושב על המייל האחרון שכתבת לי. נראה לי שיהיה לי יותר פשוט אם אני אעלה את המחשבות שלי על הכתב, אולי משום שאז, כשזה משהו כתוב, אני לא יכול פשוט לשכוח ממנו. אני חושב שאני מבין למה כתבת לי מה שכתבת, אפילו שאני לא רוצה לראות או לשמוע אותך או ממך יותר בחיים האלה, בעקבות המכתב הזה.

קיימים שני הבדלים בסיסיים ביני לבינך, לפחות בכל הנוגע למה שקרה בינינו. הראשון הוא, שאני מעולם לא התכחשתי למה שקורה בינינו, בניגוד אלייך, שהתכחשת לזה לחלוטין ולא הסכמת לקבל את זה. זה די מובן לי עכשיו, בהתחשב בעובדה שכל פעם כשהחלטת לנתק איתי קשר – חזרת ביוזמתך לדבר איתי. אני מעולם לא יצרתי איתך קשר מחדש, בין משום שהערכתי את הרצון שלך להתנתק, בין משום שאני טיפוס הרבה יותר מחושב ממך, וכן –  גם בגלל שלא רציתי להיות גורם לשבר בינך לבין בעלך. לדעתי, את חזרת לדבר איתי כל פעם מחדש כאשר הבנת שבעצם זה לא סתם שטות מה שאת מרגישה, אלא משהו שמטריף עלייך את דעתך כשאת לא בקשר איתי.

הבדל שני ביני לבינך, הוא שאת תמיד שמת את עצמך לפני, בניגוד אלי, ששמתי אותך הרבה פעמים לפני עצמי, מה שגרם לי לדבר איתך שעות גם יום לפני מבחן, להשקיע בך את כל הנשמה שלי, כי ככה זה כשאני אוהב מישהי. את, לעומת זאת, תמיד הבאת עת עצמך בחשבון לפני שהבאת אותי בחשבון. יכול להיות שככה זה אצל רוב האנשים, אבל פה מגיע המכתב האחרון הזה שלך.

שלא יהיה לך ספק – אני לא חושב שהשקעת הרבה מחשבה כשכתבת את זה. למען האמת, לקרוא את מה שכתבת ("רציתי רק להבהיר שאני לא באמת אוהבת אותך, זה יותר אהבה בין חברים כזה.. אה, ועדיף שלא תענה למייל הזה") זה עלבון לאינטליגנציה שלי. זה מה שהעליב באמת והביא אותי למסקנה שלא בא לי לשמוע ממך יותר, על אחת כמה וכמה לענות בכלל לשטות הזו שכתבת. את כתבת את זה במטרה אחת – להעליב אותי על מנת שאתרחק ממך, וזה למרות שביקשתי ממך כבר עשרות פעמים לא לעשות לי את זה, כי לא צריך לפגוע בי אלא פשוט לומר לי שאת צריכה להתרחק. אחרי השיחה שלנו במייל כמה שעות לפני כן, באותו ערב, גמרתי אומר להוריד את עוצמת הקשר בינינו כי פשוט חששתי שבעלך הולך לפרק את החבילה (את יכולה לזלזל בפחד הזה כמה שאת רוצה, אבל אני חושב שאת מגוחכת אם את חושבת שהוא לוקח את זה ברוח טובה אחרי הפעם העשירית שהוא מבקש ממך להפסיק להיות איתי בקשר. אני לא בא להתייפייף פה, אני הייתי חלק מזה, אבל עלי יש לו סיבה קטנה מאוד להתעצבן, כי אני לא הייתי זה שיזם קשר מחדש כל פעם לאחר שהסכמנו להפסיק לדבר. אני לא השמרטף שלך, אבל אני מוכן להקשיב לך כשאת צריכה לדבר. זה שאת לא מבינה שזה מביא לו את הקריזה – זה כבר בעיה שלך).

בכל אופן, לא הספיק לך שהרגשתי חרא כל היום, אפילו אחרי שאמרתי לך את זה. היית חייבת להוסיף עוד מייל, מייל שמגיע מלב של אבן, כי אין לב אמיתי שמסוגל להבין איך את מסוגלת לפגוע בי כל כך, שוב ושוב, הבחור שהצהיר כל כך הרבה פעמים שהוא אוהב אותך בצורה הכי טהורה שקיימת. אוהב אותך עם כל מה שיש בך. ברור שאני לא מאמין למה שכתבת שם, ואני לא אומר את זה סתם מתוך ניסיון שכנוע עצמי. כתבת לי מספיק שירים ומכתבי אהבה, ובילית איתי לילה מרגש אחד יותר מדי (שלאחריו את בעצמך טענת שהוא היה משהו מיוחד מאוד בשבילך, אבל אולי עד עכשיו הדחקת הכל...) בשביל שאני אפילו אביא בחשבון שמה שכתוב שם הוא מה שאת באמת מרגישה. כתבת את זה כדי שאני אשנא אותך. כי רק אז, כנראה, את יכולה להתרחק ממני באמת.