Do you think they know what you did, girl?

You would have cared if they knew,

I know THAT for sure

Do they know about me? About us?

Do they know you broke a(nother) man? That your grandma' was right?

Do they know you can do it only to those who love you most?

Such warm eyes, such a pretty girl, I loved so much

Such an angel, or so I thought

Do they know about the letters you sent? About that night back then?

Do they know I said "I love you" so many times?

As if it was an "as you wish" thing, much like the movie you like so much

People say "don’t mess with a man's heart,

You don’t know how deep his love can reach"

Well, I found out how deep, its even kinda scary

The only woman I ever loved, and so deeply!

It took only one sentence – and I was knocked down to the floor

Do they know that behind this smiling face of Dr. Jackal of yours,

a monstrous Mr. Heid is hiding?

You wrote me once you're sorry for the times you hurt me,

Do they know why you did it again? Can they understand? Would they?

And do they know how much of a lousy chicken you are,

not only for the way you deny things as if it will make them vanish,

but for not even calling to apologise and thus let my heart rest?

Do they know you only had to say "I'm really sorry, I never meant to hurt you"?

That man who loved you so much,

Who would have reached his hands to the stars to bring you one,

if you had only asked it from him.

Do they know how it feels to tell a girl you feel better with yourself because of her love for you, and then to hear her saying she doesn’t really love you?

And do they know I dreamt about you last night, and that my mind wouldn’t even let me see your face? And when I was about to - that it made me run away?

Do they know girl?

I wish I knew why you did what you did,

And I want to forgive, I really do,

But I can't, I'm still in pain,

And I could never understand why I am the only person in the world whom you can hurt, and how is it that my pain doesn’t even make you blink.

Hey,

I planned to tell you this before but didn't want to ruin your day or whatever, but I think I need to clear something up -

What I said on the phone back then when we talked for a couple of hours, well, I regretted it the moment it came out, or maybe a couple moments later. I don't love you in that way. It's more like a friend kind of love. So I'm sorry I said it, because it isn't true, but I only realized it wasn't true after I said it.

Zehu, that's what I wanted to clear up.

It'll be better if you don't respond to this e-mail..

ערב טוב ילדה,

תסלחי לי שאני עדיין קורא לך כך, קשה להיפטר מהרגלים ישנים. את יודעת שבמשך כל הזמן שאני קורא לך כך, אני נמנע מלקרוא לבנות אחרות בכינוי הזה? זה הפך לכינוי שלך, הכינוי של הילדה שאני אוהב, ושבעזרת ההוא שם למעלה – תהפוך לילדה שאהבתי, בעבר.

למה בעצם אני כותב לך? אה כן, נזכרתי. אני פשוט מקשיב פה עכשיו לאיזה גירסה מדליקה של השיר "צ'יק טו צ'יק". זה די מדהים, אבל את יודעת שאת הבן אדם היחיד בעולם שגרם לי להקשיב לג'אז, שאני בד"כ לא סובל? איך אמרת לי פעם, שאת אוהבת סקסופון בגלל שיש לו צליל "חושני" כל כך? כנראה שמאז, כשאני שומע את המוזיקה הזו אני ישר מקשר אותה אלייך, הבחורה הכי סקסית שהכרתי, לאו דווקא רק בגלל איך שאת נראית, אלא גם בגלל שאת מרגישה בנוח מאוד עם המיניות שלך. נראה לי שאת הבחורה היחידה בעולם היום, שהייתי יכול ליהנות מהמוזיקה הזו איתה. אבל אולי לא, בעצם. כשאני חושב על זה, אולי יש עוד כמה בחורות שיכולתי לשמוע איתן את המוזיקה הזו, אבל למטרת סקס בלבד. איתך זה היה מאהבה. כנראה סקס, אבל מאהבה.

בכל אופן, אני יושב וחושב על המייל האחרון שכתבת לי. נראה לי שיהיה לי יותר פשוט אם אני אעלה את המחשבות שלי על הכתב, אולי משום שאז, כשזה משהו כתוב, אני לא יכול פשוט לשכוח ממנו. אני חושב שאני מבין למה כתבת לי מה שכתבת, אפילו שאני לא רוצה לראות או לשמוע אותך או ממך יותר בחיים האלה, בעקבות המכתב הזה.

קיימים שני הבדלים בסיסיים ביני לבינך, לפחות בכל הנוגע למה שקרה בינינו. הראשון הוא, שאני מעולם לא התכחשתי למה שקורה בינינו, בניגוד אלייך, שהתכחשת לזה לחלוטין ולא הסכמת לקבל את זה. זה די מובן לי עכשיו, בהתחשב בעובדה שכל פעם כשהחלטת לנתק איתי קשר – חזרת ביוזמתך לדבר איתי. אני מעולם לא יצרתי איתך קשר מחדש, בין משום שהערכתי את הרצון שלך להתנתק, בין משום שאני טיפוס הרבה יותר מחושב ממך, וכן –  גם בגלל שלא רציתי להיות גורם לשבר בינך לבין בעלך. לדעתי, את חזרת לדבר איתי כל פעם מחדש כאשר הבנת שבעצם זה לא סתם שטות מה שאת מרגישה, אלא משהו שמטריף עלייך את דעתך כשאת לא בקשר איתי.

הבדל שני ביני לבינך, הוא שאת תמיד שמת את עצמך לפני, בניגוד אלי, ששמתי אותך הרבה פעמים לפני עצמי, מה שגרם לי לדבר איתך שעות גם יום לפני מבחן, להשקיע בך את כל הנשמה שלי, כי ככה זה כשאני אוהב מישהי. את, לעומת זאת, תמיד הבאת עת עצמך בחשבון לפני שהבאת אותי בחשבון. יכול להיות שככה זה אצל רוב האנשים, אבל פה מגיע המכתב האחרון הזה שלך.

שלא יהיה לך ספק – אני לא חושב שהשקעת הרבה מחשבה כשכתבת את זה. למען האמת, לקרוא את מה שכתבת ("רציתי רק להבהיר שאני לא באמת אוהבת אותך, זה יותר אהבה בין חברים כזה.. אה, ועדיף שלא תענה למייל הזה") זה עלבון לאינטליגנציה שלי. זה מה שהעליב באמת והביא אותי למסקנה שלא בא לי לשמוע ממך יותר, על אחת כמה וכמה לענות בכלל לשטות הזו שכתבת. את כתבת את זה במטרה אחת – להעליב אותי על מנת שאתרחק ממך, וזה למרות שביקשתי ממך כבר עשרות פעמים לא לעשות לי את זה, כי לא צריך לפגוע בי אלא פשוט לומר לי שאת צריכה להתרחק. אחרי השיחה שלנו במייל כמה שעות לפני כן, באותו ערב, גמרתי אומר להוריד את עוצמת הקשר בינינו כי פשוט חששתי שבעלך הולך לפרק את החבילה (את יכולה לזלזל בפחד הזה כמה שאת רוצה, אבל אני חושב שאת מגוחכת אם את חושבת שהוא לוקח את זה ברוח טובה אחרי הפעם העשירית שהוא מבקש ממך להפסיק להיות איתי בקשר. אני לא בא להתייפייף פה, אני הייתי חלק מזה, אבל עלי יש לו סיבה קטנה מאוד להתעצבן, כי אני לא הייתי זה שיזם קשר מחדש כל פעם לאחר שהסכמנו להפסיק לדבר. אני לא השמרטף שלך, אבל אני מוכן להקשיב לך כשאת צריכה לדבר. זה שאת לא מבינה שזה מביא לו את הקריזה – זה כבר בעיה שלך).

בכל אופן, לא הספיק לך שהרגשתי חרא כל היום, אפילו אחרי שאמרתי לך את זה. היית חייבת להוסיף עוד מייל, מייל שמגיע מלב של אבן, כי אין לב אמיתי שמסוגל להבין איך את מסוגלת לפגוע בי כל כך, שוב ושוב, הבחור שהצהיר כל כך הרבה פעמים שהוא אוהב אותך בצורה הכי טהורה שקיימת. אוהב אותך עם כל מה שיש בך. ברור שאני לא מאמין למה שכתבת שם, ואני לא אומר את זה סתם מתוך ניסיון שכנוע עצמי. כתבת לי מספיק שירים ומכתבי אהבה, ובילית איתי לילה מרגש אחד יותר מדי (שלאחריו את בעצמך טענת שהוא היה משהו מיוחד מאוד בשבילך, אבל אולי עד עכשיו הדחקת הכל...) בשביל שאני אפילו אביא בחשבון שמה שכתוב שם הוא מה שאת באמת מרגישה. כתבת את זה כדי שאני אשנא אותך. כי רק אז, כנראה, את יכולה להתרחק ממני באמת.

אני יושב ורואה פה עכשיו את החלק האחרון של הסרט "אשה יפה" ביו-טיוב. מי שחושב שגברים לא רואים את הסרטים האלה יכול ללכת לחפש מי ינענע אותו. אני מתגעגע, עדיין, אז כל דבר שמזכיר לי אותה - אני ישר רץ אליו.

חשבתי מה יהיה בחתונה הזו בקיץ, שבה כנראה ניפגש. רק אלוהים יודע כמה אני חושש מהמפגש הזה. לראות אותך שם עם בעלך, מחייכת, לדעת שאת מרגישה בדיוק אותו דבר כמוני אבל שומרת הכל בפנים כל כך הרבה יותר טוב ממני, צוחקת שם עם כולם - רק לא איתי. מחייכת אל כולם, רק לא אלי. אני מוקצה, עלי אסור להסתכל ואסור לדבר ואסור לפנות. את הרי נשואה. אז מה אם ניהלת איתי רומן שנתיים וחצי כמעט, ולפני 5 חודשים פשוט תקעת לי חץ בלב? "אני יודעת שאמרתי שאני אוהבת אותך, אבל בעצם אני לא אוהבת, זה יותר כמו אהבה בין חברים, ו...עדיף שלא תענה למייל הזה" 

אני חולם על זה שתפני אלי שם בחתונה. שרק תבואי ותגידי שאת מצטערת שככה פגעת בי. יש את השיר הזה, שמתנגן לי בראש, כל כך קיטשי אבל כל כך נכון, וזה כל מה שבא לי לומר לך - "say it isn't so..." , אבל אני לא יכול. כי אני פשוט מפחד שתגידי לי דברים שיגרמו לי לרצות להיעלם מהעולם. אני לא סומך עלייך שלא תפגעי בי. קשה לי לומר את זה, אבל אני כבר לא מצפה ממך לכלום, כמעט. 

את זוכרת אז, לפני שנה, במעלית אצלך, כשליווית אותי למטה? אמרתי לך שאחד הדברים הכי יפים שנתת לי היא התחושה שאני באמת שווה. שאם גרמתי לבחורה כל כך מדהימה לאהוב אותי, כנראה שאני יכול לגרום לזה אצל עוד בחורות. חיבקת אותי ואמרת לי שזה אחד הדברים הכי יפים שאמרו לך אי פעם. אחר כך נכנסתי לאוטו, וידעתי, פשוט ידעתי שאני צריך להסתכל למעלה, לחלון של הדירה שלך. וכנראה שרצת למעלה, כי באמת הופעת שם אחרי שניה. אמרנו שלום בעיניים, וכל כך התבאסתי שאני נוסע.

אחרי זה, כשבאת לבקר פה, בלילה האחרון ביקשת שאני לא אלך, שאשאר לישון איתך אצל ליטל. אמרתי לעצמי שזו טעות, אבל נשארתי, כי החזקת לי את היד ופשוט לא נתת לי ללכת, והעיניים היפות שלך כל כך ביקשו שאשאר. אז ישנו ספה ליד ספה, וכל הלילה החזקת את היד שלי אצלך וליטפת אותה. ואני? אני פשוט רציתי לעבור לישון איתך ולחבק אותך כל הלילה, לחבק ככה טוב, שתרגישי עד כמה אני אוהב. אמרת לי פעם שאחד הדברים שאת רוצה הוא שאני אחבק אותך ואלטף לך את השיער כל הלילה. כל כך רציתי את זה באותו לילה. באמצע הלילה הרגשתי שאת ישנה אבל מאוד לא נינוחה. החלקתי לך את השיער מאחורי האוזן ואמרתי לך "השינה שלך טרודה חמודה, תירדמי, אני פה". בבוקר התעוררת וחייכת אלי חיוך מתוק כל כך. אחר כך ליוויתי אותך לרכבת, וכששרקו שם שהרכבת עוד רגע זזה חיבקת אותי חזק ואמרת כמעט בבכי "אני לא רוצה לנסוע, רוצה להישאר איתך!", וכל כך רציתי להישאר איתך מחובק לתמיד. אחר כך התקשרת אלי מהרכבת והקראת לי שיר אהבה טרי שכתבת לי.

יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לומר לך, ואני לא יכול. אני אוהב אותך, ואני לא יכול לומר לך את זה יותר. אז מה אם כבר אמרתי לך את זה פעם? אפילו כמה פעמים? אז מה אם את יודעת שככה אני מרגיש?

איך אתה יודע שאתה מאוהב? כשאתה יודע שאתה באמת מתכוון למה שאתה אומר כשאתה זורק הערות רומנטיות חסרות תקנה לבחורה שמולך. בחיים לא הייתי כל כך רומנטי כמו שהייתי איתך. בחיים לא חשבתי שהמילים האלה יעלו לי בראש בצורה כל כך קלה ושופעת, בלי שאני בכלל אצטרך להתאמץ לחשוב מה אני רוצה לומר. אני מתגעגע אלייך. כל מחמאה שנתת לי בזמנו הייתה מרימה אותי כמה סנטימטרים מהרצפה, וכל עקיצה באה לי כמו קטיושה ישר לתוך הלב. חשבתי על זה שוואלה, לא אכפת לי אפילו לקבל עקיצה ממך עכשיו, ולו רק בשביל להיות מסוגל לדבר איתך, לשמוע את הצליל המתוק של הקול שלך.

איך אתה יודע שאתה מאוהב? כשכל הקלישאות האלה מהסרטים, שפעם גרמו לך להעביר תחנה בטלויזיה - היום גורמות לך לצביטה בלב, למחשבות כמו "איזה קטע, זה בדיוק מה שאני מרגיש..."

תמיד ידעתי שאת לא יודעת איך לאכול אותי ואת מה שאת מרגישה כלפי. שאת מנסה להתכחש לזה כל הזמן כי עולמך יקרוס אם תגלי שאני יותר מתאים לך מבעלך. כי את, לא רק שאת נשואה - את גם דתייה.

אני כל כך מצטער ומתבאס שזה נגמר ככה. אני מתגעגע אלייך ואני לא יודע מה לעשות ואיך להתגבר עלייך. אני מנסה לא לחשוב על הרגע שבו יוודע לי שאת בהריון (במיוחד אם עד אז אני עדיין אהיה לבד), כי זה יהיה כמו המסמר האחרון בארון הקבורה של מה שהיה בינינו.

לעזאזל איתך, איך יכולת לחשוב שלחתוך אותי ככה בצורה כל כך חדה ומסריחה מהחיים שלך יהיה הפיתרון הכי טוב?! איך לא היה לך אכפת מה זה יגרום לי להרגיש?! איך התאהבתי כל כך בבחורה שמסוגלת לעשות לי דבר כזה?!  

ועדיין, ולמרות הכל, אני מתגעגע אלייך ילדה יפה שלי, מלאכית בלונדינית מתוקה שלי.

מתגעגע ויודע שהחיים זה לא סרט, ושכנראה שאני ואת לא נהיה ביחד. וזה כואב לי כל פעם מחדש כשאני חושב על זה.