למה? למה אני צריכה "להתאהב" לא יודעת אפילו איך לקרוא לזה, במישהו שרוב הסיכויים לא רואה אותי בצורה כזאת.
למה בכלל יש לי רגשות או תחושות או, שוב לא יודעת איך לקרוא לזה, למישהו שאני בקושי מכירה, מישהו שרוב הדיבור שלנו הוא בכיתה או בהפסקות, שבדר"כ זה חילופי כמה מילים או, שיר תביאי שנייה את הקלמר או משהו כזה.
למה הלב שלי קופץ לפעמים כשהוא נכנס לכיתה באיחור או כשאני קולטת שהוא מסתכל עלי?
אני פאקינג לא מכירה אותו!!!
אאבל בכל זאת, הלב שלי קופץ לפעמים כשהוא נכנס לשיעור באיחור או כשאני קולטת שהוא מסתכל עלי, וכנראה שאין לי יותר מידי מה לעשות בנידון.
הקטע הוא שזה לא קורה לי הרבה. בדר"כ כשאני בקושי מכירה את הבנאדם אני ארצה אותו בקטע הרבה יותר שטחי ורגעי. לא משהו מתמשך כזה. לא משהו עם "רגשות" טיפשיים.
אף פעם לא התאהבתי, לפחות לא נראלי. גם לא הייתה לי מערכת יחסים רצינית כי איכשהו אני שוללת את כולם ואת הכל בשלב כזה או אחר של ההיכרות שלי איתם (מדובר על קטעים רומנטיים, אני נחמדה מאוד באופן כללי, נראלי.).
בקיצור, לא יודעת מה לעשות עם עצמי בנוגע אליו, המחשבות עליו באות והולכות מאז שראיתי אותו בפעם הראשונה (נשמע כ"כ קיטשי ומפגר, גאד).
פוסט בלי הרבה פואנטה, פשוט הרגשתי צורך לפרוק כי הוא עיצבן אותי היום כ"כ.
אני חושבת שאני פשוט אשתדל לא לחשוב עליו ואם יקרה איתו משהו, אז יקרה.
עד אז, אני מנסה לשכוח ממנו.
נראלי.
כינוי:
שירקו :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
