קודם כל, אני מתחילה להבין שהתבגרתי מאוד בשנים האחרונות.
היום למשל, חברה לשעבר אם אפשר לקרוא לזה ככה באה לשבת עם החבורה הנוחכית שלנו.
פעם היא הייתה חלק מהחבורה אבל התרחקנו עם הזמן, לא בגלל ריב פשוט אני מניחה שהשתננו וכל אחת פנתה לכיוון אחר עם החיים, עם רצונות שונים ותפיסות חיים שונות.
חברה טובה שלי, גם חלק מהחבורה לא ממש מרוצה מזה שה"חברה לשעבר" באה היום, דיברנו על זה קצת וכשאמרתי לה שכדאי לה להמשיך הלאה ולא ליטור טינה סתם הבנתי שהתבגרתי.
תמיד הייתי בנאדם סלחן, אבל באותו רגע הבנתי שמיותר להישאר תקועים בעבר, אם אנשים לא עושים לך טוב והקשר מיצה את עצמו כנראה שהגיע הזמן לחתוך, לא בקטע רע, בכלל לא, פשוט סוג של הסכמה שאין טעם להמשיך הלאה כי התחומי עיניין כבר לא משותפים והריבים מתחילים להתפתח מכלום ועדיף פשוט לסיים את זה יפה.
אז אני שמחה שהתבגרתי והגעתי להבנה הזאת שאין טעם לשמור טינה לאנשים (למרות שתמיד הייתי בדעה הזאת, אני חושבת שהיא פשוט התחזקה בי עם הגיל), מגיעה לאנשים הזדמנות שנייה כי וואלה מפשלים בחיים וכולנו אנושיים ואין טעם לזכור לבנאדם את כל החרא שהוא עשה לך, עם הזמן זה עובר וצריך ללמוד לסלוח.
בהקשר לכיפור, אני מבינה שסלחתי מזמן לאותה "חברה לשעבר" ושכחתי את כל המשקעים של העבר בנינו ואני קצת גאה בעצמי על זה.
אז צום קל שיהיה, לא לשכוח לשתות מלא לפני הצום ולטחון בכמויות.
שירקו :)