את יושבת ולידך אחת שמגמגמת

מולך עומד אדם בלי משקפיים ושערות

כל היום שתקת

קיבלת משהו טוב ולא ידעת להתנהג

את לא כמוה, ואין לך טבעת יקרה

או הורים דפוקים

זה לא היה מספיק,

ואת פתאום מתנגן ברקע, והמילים הופכות אחרת

זה כבר לא השיר של אבירם, פתחת את תהומות ליבך

שוב.

וטעית

שוב.

כי עד שהגיע ועד שזה כבר היה,

לא יכולת להימנע ותמהת בפני אלוהים

איך? זה לא יכול להיות..

ואז הוא הגיע אלייך הביתה ניסה להשכיח

כדי שלא תהיי יותר.

הוא כבר כנראה שקע במחשבות, מונע לחצים

מצא את הטבעת שאבדה..

התחנה שלך הגיעה

ולא רוצה לרדת, רק שנמשיך לנסוע

אין לי כוח שעוד יום יבוא

הוא כבר לא פה..