הלב שלו דפק מהר.

הרבה מעבר למה שהוא ציפה. אולי כי כבר לא היו לו צפיות.

הוא עצם את העיינים. חושך זה סימפטום עצוב של עצימת עיינים.

הוא לקח את כל הכדורים במכה. בשלוק אחד. היה להם טעם של סירוף לשיאול מהול בענבים.

עוד כמה דקות. הוא פקח את העיינים., בודק שהוא לא מת.

הוא היה חייב. הוא היה מאוכזב. כרגיל.

המנורה הישנה והזולה יצרה אור חלש חלש. ציצנצה ציצוץ ליפני המוות. צורחת לעולם בפטטיות אלי כאן. אני כאן. אני כאן. אני כאן.

הוא דרח את האקדח. הוא היה שם למקרה שהכדורים לא יעבדו.

יאכזבו אותו. כמו כלום.

הוא עצם את העיינים. קליק. בום.

יום אחרי זה המשטרה באה. אף אחד לא שם לב שהוא מת.

סתם עוד ריבוע גרנית זולה.

צורח לעולם בפטטיות אני כאן. אני כאן. אני כאן. אני כאן. אני כאן.

עריכה: לישון זה רמת התודעה הכי נוחה שהייתה לי. אני שם.