אני בדיכאון.. רק דברים רעים קוראים לי!! אפפעם לא קורה לי דבר טוב!! עכשיו באמת אין לי סיבה לשמוח... אפילו הציונים שלי יורדים!! אין לי כלום בחיים.. בא לי למות..אבל כמו הרוב אין לי אומץ..T-T פשוט נמאס!! כמה אפשר להתעלל בי! =יש לי חברים אחדים= =הציונים שלי יורדים= =אני חוזרת הביתה כל יום לצעקות= =אני מדמיעה את עצמי לישון= =אני הסופר חננית של השיכבה=
=כולם שונאים אותי.. אפילו משהו שחשבתי שלא..שונא= =התברר לי שכן היה אכפת לי(משהו פרטי)= =כל הזמן מעליבים אותי= =משתמשים נגדי באלימות {פיזית}{והרבה מילולית}= מספיק סיבות בשבילכם!?!? יופי!! אתם בטח שמחים! רק שתדעו יש עוד מלא סיבות!! וגם אין לי אפילו עם מי לדבר..אין לי משהו שיכול לעזור לי להתגבר על זה.. זה כמו שאני לבד בעולם! ועם יקרה לי משהו זה לא ישפיע על כלום! לאפחד לא יהיה אכפת.. ואני לא מאשימה אותם זה חייב להיות באשמתי..יש לי אופי גרוע,אני לא הכי יפה בעולם,אני חרא של בן אדם,אני שונאת את עצמי!!,ואני סתומה אלו הסיבות היחידות שאני יכולה לחשוב על שאני מבריחה את כל החברים {איזה חברים מדהימים} שלי.. נמאס לי!!! עם לא הייתי כל כך פחדנית אז בטוח שהייתי בגהנום ממזמן.. בקיצור: =אני מטומטמת מפגרת עם אופי גרוע שכולם שונאים אותי (כולל אותי) אין לי חברים אין לי ציונים טובים אין לי כלום ואני לבד בעולם! נ.ב המציאות זה הרבה יותר קשה מסיוט! מסיוט אתה יכול להתעורר.. אז בי ולכו לעזאזל.. תפגשו אותי בדרך..T-T
בבלוג זה
בכל הבלוגים
