סיימנו עם המסעות בצבא, אפשר לחזור לטייל לעת עתה. |
 כינוי:
בן: 36 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2008
 עייפות מתפרפרת
אז זהו, תם עוד שבוע - מאתגר ומתיש (ואפילו סיפוק מהעשייה, כמעט ולא הצליח להמצא .. ). שבוע הבא הולך להיות קשה לא פחות (ואף יותר), אבל רק רציתי להתחיל את הסופ"ש שלי כשהוא עוד ממש טרי, הדקות הראשונות של היממה.
יש לי המון על מה לספר - ההכנת מסלול להשתלמות שעשיתי היום, איך שרדתי בקושי רב את ההדרכה של השבוע האחרון, על השיחה עם השינשינים החדשים. יש כ"כ הרבה מה לספר, ובקושי אני מצליח להחזיק את הפרצוף מול המסך (וזה רק הגעגוע למישהי, שגורר אותי בקצה הכוח בשביל לכתוב עוד קצת. עוד טיפ'לה לפני הצניחה לשינה עמוקה)
בשישי האחרון, מלפני שבוע, הייתה לנו השתלמות פריחה בגלבוע. רוח קרה נשבה ושרקה ביננו יחד עם טפטוף מעצבן, ואולי רק היחס של המרצה (מדריכה?) שבאמת היה אכפת לה מאיתנו, עזר לי למצוא את הכוח ללמוד מימנה בתוך כל העייפות שגם ככה הטביעה אותנו.
לאחר ההשתלמות ניהיה יותר בהיר, ובעוד שחלק הלך לארגן את השבת צוות, אני ועוד כמה חבר'ה בחרנו לרדת את נחל צביה שבגלבוע. המסלול היה מאגניב לאללה, ורק הרצון לקחת אותו בתור הכנת מסלול להדרכה בעתיד, גרם לי להצמד לשביל בלי לנדוד בדרך לוואדי צדדי. עם זאת, השיא האמיתי היה כשמצאנו לפתע זנב-סנונית (הפרפר של "פרפר נחמד"), יושב מותש וטרוד על גבעול עשב. הנחתי אצבע לצידו, ומשם הוא בחר את דרכו אלינו
שבת שלום
(וגם חג שמח, שלראשונה בחיי אני בקושי שמרגיש בו. באסה מהתחת.)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
