ממ..שעה 10:35,

אני במיטה שלי, חצי ישנה.

השמיכה מכסה את כולי וכיסוי המיטה מכסה לי את הרגליים, שלא יהיה לי קר חלילה.

אני שומעת דפיקות קטנות, גדולות, מתחזקות...

היורה הגיע לירושלים.

אני פותחת את התריס, נשארת במיטה, מנסה לטעום טיפת גשם שנפלה לי על היד,

רבותיי, התקופה הטובה ביותר בפתח.

בין הריח של סיגריות שהשכן מעשן בשרשרת אפשר להריח את הדשא שלי ניזון ונהנה מכל זרזיף שנוחת עליו,

אומר לי תודה שלא ייבשתי אותו כשהיה מחסור במים רק כדי שהוא יוכל להגיע לרגע הזה של הגשם הראשון.

אבא ואמא מתחילים היום לכבוש את הזיתים שהם קטפו ביחד עם כל עם ישראל שהסתער על העצים.

הרימונים בגינה שלי תמיד מבשילים בדיליי קצר של שלושה שבועות משאר הרימונים, אבל הם הכי טובים. היום זה היום.

אתמול בשלוש בלילה הכה בי פרץ של נוסטלגיה וניגנתי את מונסון של טוקיו הוטל, כמחווה לזמנים אחרים,

ואולי זה לא צירוף מקרים שהתעוררתי עם מבול כמה שעות אחר כך :)

אני מאחלת לכולם שבוע מקסים,

ושיהיה לכולנו חורף משגע, מלא בחוויות,

הרי ידוע שחורף ממלא אותך בזכרונות טובים.

חג יורה שמח!