טוב הבטחתי תמונות והתעכבתי קצת...
אז הנה התמונות שלי מארה"ב:
ככה- הייתי שבועיים שם (עם ההורים), התחלנו בקונטיקט בעיירה בשם ווסטפורט, שם אח של אמא גר.
המטרה הייתה להיות שם שבוע ולנסוע 3-4 פעמים לניו יורק,
ואז לשכור אותו ולהצפין למיין.
זה הבית של הדודים שלי בקונטיקט, אכן בית ענק, והעיר שהם גרים בה היא רק שעה מניו יורק!!

בתחנת רכבת:

הווו פה הגענו לניו יורק................ :)

וזה הסנטרל פארק המעלף

המקום המוזר והמדהים ביותר בעולם..... טיים סקוויר


רוקפלר סנטר- זה מקום שבחורף הוא מרכז החלקה על קרח ובקיף הופכים אותו
לרחבה כזאת של בתי קפה נחמדים:

חיחי עצמתי עיניים...

מה שמדהים זה שבאמצע העיר עם כל הבניינים המטורפים יש כנסיות משגעות ממש..

פאקינג קרייסט וזה עוד מהנמוכים כן?

זה בעיירה של הדודים שלי.
תתארו לעצמכם: אתה גר שעה מהמקום הכי מדהים ופופולרי בעולם,
יש לך ולשכנים שלך בתים ענקיים שלא היו מביישים את ראש הממשלה בכבודו,
ויש 10 דקות הליכה מהבית את האוקיאנוס השקט, ומהצד השני יערות אינסוף..
חלומי, נכון?

אחת התמונות


חזרה לניו יורק, הפעם התחלנו בדאון טאון- מהבאטרי פארק שזה איפה שפסל החירות,
לצ'איינה טאון (ממש זבל של מקום מצטערת)
לסוהו, ואז כבר עלינו ועלינו עד לסנטרל פארק בצפון מנהטן.
הנה באטרי פארק. הבחורצ'יק בכחול מסתיר את מיס ליברטי :)



עוד פעם בחוף אצל הדודים

אחרי שהיינו 6 ימים על גבול קונטיקט ניו יורק הלוך ושוב לקחנו אוטו ונסענו לבוסטון, לפגוש חברים של ההורים שלי.

הם לקחו אותנו לכפר דייגים ממש מדהים וצבעוני וכיפי, ויש להם בן ממש בגילי שאני לא הכרתי,
והייתה כזאת כימיה שתוך שעתיים כבר ידענו הכל אחד על השני :)
אבל בזה הסתכמה ההיכרות שלנו כי יום למחרת הוא טס למכביה או אנא עארף...


ליד כבאית :)

אחר כך הם לקחו אותנו למסעדת דייגים זרוקה כזאת ועממית, שאתה לוקח את האוכל ומוצא לך איזה שולחן,
והמסעדה נמצאת על חוף ים עם סלעים ענקיים כאלה, אז אפשר אפילו לאכול על הסלעים, היה ממש כיף!

זה ביום למחרת, נסענו לקיימברידג' ליד בוסטון ששם נמצאת האוניברסיטה הרווארד
וזה ממש מחוץ לאוניברסיטה:

אחלה קמפוס יש להם, באמת

איזו כנסייה מדליקה באזור, שהעיצוב שלה נראה כמו בקבוקי החול בתמנע :)

זו אנדרטה לזכר השואה בבוסטון:

וכאן זה איזה בית תה שתלוי מעליו קומקום שמוציא אדים מהפיה שלו!

סנאי!!

זה פארק ממש יפה בבוסטון שיש בו אגם ענק

וכאן אני צופה במופע רחוב ממש מצחיק :)


כאן כבר התחלנו להצפין לכיוון מיין, וזה גן בוטני ממש יפה על הדרך


כאן כבר הגענו לנקודה הכי צפונית בטיול- פארק אקדיה- מן אתר שמטיילים בו והוא יושב על הים- כל המקום הוא
בעצם מספר איים...
הנה כמה בני אמיש משתעשעים להם בגלים :)


זה בעצם היה להיות יום שמוקדש רק לטיולי טבע, והיה מזג אוויר נורא.
השוס של המקום הוא בעצם איזה הר שקוראים לו קאדילק שעולים עליו ברכב ואמורים לראות נוף יפה,
אז עלינו, וככל שעלינו הבנו "שאנחנו בעצם נמצאים עמוק בתוך התחת של ערפל כבד" (כפי שכתבתי במייל לענת)
והיה איזה 100 אחוזי לחות (שם יש דבר כזה) ופשוט לא ראו ממטר..
הנה אני ואמא בתוך הענן המעיק הזה:


יום למחרת ניסינו את מזלנו שוב על ההר הזה והפעם הראות הייתה יותר טובה..
אני ואמא בתמונה חמודה למרות שהייתה רוח וכל השיער עף לי לפרצוף:

זה בפסגה ורואים את כל האיים הקטנים המיוערים האלה, מזכיר קצת תאילנד...

וזהו!!
יש עוד איזה 650 תמונות חוץ מאלה אבל רחמים עליכם ועליי, אי אפשר הכל...
אבל יצאתי ממש שמנה בכל התמונות!! לא פייר!
בסה"כ היה נחמד מאוד, המון נסיעות, המווווון נופים לעכל בבת אחת אבל מה זה שווה...
(חזרתי עם מלתחה מחודשת מכל השופינג הבלתי נמנע..לא נעים להגיד)
כשנחתנו בארץ( טסנו דרך טורקיש איירליינס ועשינו קונקשן באיסטנבול)
אז המזוודה שלי לא הגיעה! היא פשוט נשארה לה שם בניו יורק..
אז לקח יומיים עד שזה הגיע. לא היה לי אכפת מכל הבגדים שלי-
לא היה לי יומיים דיאודורנט! עזבו, לא היה לי אפילו תחתונים!!!!
אבל הכל הגיע בשלום, וואני מאושרת עד עצם היום הזה.
לקח לי שבוע להתאושש, ובו מפגשתי עם ענת, נפגשתי עוד פעם עם ענת וגם נפגשתי עם ענת XD
בראשון נפגשנו אני והיא עם דוד וחבר שלו הדפוק XD
ואז בלילה ישנתי אצלה וכל הלילה חפרתי לה על כמה שאני חרמנית (אוי ואבוי למה אני כותבת את זה?!)
בקיצור הילדה בטראומות עד היום ואני לא רוצה לפרט יותר בגלל מה O~O
וביום שני נסענו לת"א לסושי ולים והיה ממש כיף!!
אווווווווווווווו ועוד כמה ימים לענתי יש אומולדת
ויהיה כיףףףףףףףףף מבטיחה לך!
C-U-S-I-T
3>
אז ביי ולהגיב!
