זהו, הגיע הזמן להיות רציניים ולהתייחס למה שקורה אצלנו בארץ.
אני יודעת שכל הקטע עם המשט והמרמרה כבר חפור לגמרי, אבל גם אני רציתי להביע את דעתי בעניין.
בנימין נתניהו אמר "זו לא ספינת האהבה, זאת ספינת השנאה", ומילים כדרבנות.
ללא כל ספק, האנשים האלה לא באו במטרה להעביר צידה שתקל את חייהם של אזרחי עזה החפים מפשע.
הם באו במטרה להעביר מלט לבניית בונקרים, נשק קר ונשק חם, לשימושו החופשי של החמאס, שהורג אזרחים ישראליים חפים מפשע.
הם באו בידיעה שאם ינסו לעצור אותם (מה שברור שיקרה, והזהרנו אותם די והותר), הם מתכוונים להתנגד, לאיים, לקחת בני ערובה ואפילו להרוג. להרוג חיילים שבאו אליהם בעדינות, מצוידים ברובי פיינטבול!
האנשים האלה היו שכירי חרב, שקיבלו כסף על הכאת חיילי צה"ל.
ואת מי העולם מאשים? לא את החמאס. לא את טורקיה. אותנו.
למה? אני באמת לא מבינה כלום בפוליטיקה. אבל אני אגיד לכם את מה שאני מרגישה, את התחושה חסרת ההיגיון.
למה האשימו אותנו? כי אנחנו אנחנו. כי אנחנו ישראל.
ומסיבה כלשהי, מאז ומתמיד, לעולם הייתה בעיה עם ישראל.
זה לא שעשינו משהו רע. יש מדינות שעשו ועושות דברים גרועים בהרבה, והרבה פחות הומניים.
אבל העולם בוחר להתעלם. כי אותנו יותר קל לשנוא, הרי אותנו כולם שונאים.
זה מה שמאחד את העולם.
זאת הדרך היחידה לאחד כמה גופים כדי שיעבדו יחד.
למצוא להם אויב משותף.
והאויב הזה, גם הפעם, הוא ישראל.
זאת פשוט שנאה חסרת פשר שנמצאת בכל אדם שהוא לא אנחנו.
אני יודעת שזה לא בדיוק נכון, אבל זה מה שהחודשים האחרונים גרמו לי להרגיש.
גלעד שליט תקוע כבר 4 שנים בעזה, מי יודע באיזה תנאים, בלי יכולת לראות את משפחתו שלו, או אפילו לשמוע את קולם.
והאסירים הביטחוניים אצלנו מתלוננים כשלוקחים מהם את הכבלים!
זה לא נראה לכם פשוט אבסורד?!
זהו, זה מה שרציתי לומר, ואני מקווה שלא אמרתי דברים יותר מדי חסרי היגיון.
יחי צה"ל! תחי מדינת ישראל!!
אה כן, ואני מיחה שהרבה מכם ראו את זה, אבל כדאי לכל תושבי העולם לצפות בזה:
http://www.youtube.com/watch?v=2KUcv452KbU
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
netta9581