זה היה די הזוי..
אני יורדת למטה, ואבא ואמא מדברים בחדר עבודה.
אני לא ניסיתי להתגנב..
אני נכנסת ושומעת את אמא אומרת משהו על ניתוח.
אז אני שואלת "איזה ניתוח?"
אמא רואה אותי ומתחילה לומר "למה את פה?", "את לא אמורה לשמוע את זה", "למה לא שומעים אותך כשאת הולכת?".
אז אני כזה... "אוקי, לא שמעתי את זה..."
ויוצאת..
באמת שאין לי אפילו ניחוש על איזה ניתוח הם דיברו.
לא יכול להיות שעושים לי ניתוח, כי לא בדקו אותי בזמן האחרון או משהו כזה.
ואם הייתי צריכה ניתוח הייתי יודעת מזה!
אבל גם אם מישהו אחר במשפחה עושה ניתוח.. למה לא לספר לי?
מה כל כך נורא?
כשסבא שלי עשה ניתוח סיפרו לי בלי שום בעיה.
אז על איזה ניתוח לעזאזל הם דיברו?!
טוב, רק רציתי לחלוק את המוזרות שבדבר.
אה, כן, עוד משהו.
השטן הקטן מעצבנת אותי!
כל כך מעצבנת אותי!
למרות שבדרך כלל היא חכמה ולא נותנת לאמא לתפוס אותה
הפעם היא עשתה טעות.
היא חזרה מהחוג עם מסטיק (אין לי מושג מאיפה וזה לא מעניין אותי),
ופשוט נעמדה מולי ולעסה בכל הכוח, כשחיוך מפגר מרוח על הפנים המכוערות שלה.
אני התעלמתי ממנה בהפגנתיות אצילית.
ומה הטעות שלה אתם שואלים?
שגם אמא וגם אבא היו שם!
אז אמא אומרת לה להפסיק
ואני אומרת לאמא בשקט וברוגע
"את מבינה על מה אני מדברת?"
סוף סוף היא הייתה עדה לשטן הקטן בשעת מעשה זדוני נוסף!
