Koori no Sekai

היום היה היום הראשון במחנה בספארי.

האמת בהתחלה חשבתי כזה.. למה לי ללכת?

עבודה קשה.. בלי באמת להתקרב לחיות..

וגם כשאני מגיעה הביתה אני צריכה לעבוד על העבודה שמגישים ביום שישי..

נגמר בצפר אז אני הולכת להכין עבודת חקר שלמה ועוד לשלם על זה כמעט אלף שקל?!

וחוץ מזה אני לא מכירה שם אף אחד..

בקיצור.. למה לי?

אבל באתי.. והגעתי ראשונה.

והתחילו להגיע ילדים..

ואז מגיע ילד שנראה לי מוכר.. וכשהוא התקרב חשבתי כזה.. תיאו.......??

(תיאו היה איתי בשני הקורסים באפיקים, והוא הבן שהכי התחברתי אליו באפיקים בכלל..

אבל כבר המון זמן לא שמעתי ממנו ואמרו לי שהוא פרש מאפיקים..)

אז חשבתי כזה לברר אם זה הוא? אבל אם זה לא הוא אז פדיחות..

אז החלטתי לחכות ולראות..

התחלנו סבב שמות והוא ישב לידי ואז הוא אומר את השם שלו וזה באמת תיאו!!

ואני כזה.. תיאו!!

והוא כזה.. היי!!

וכמובן שמיד התחלנו לדבר על אפיקים וזה..

והוא שאל אותי אם אני רוצה להכין איתו את העבודה

אז שאלתי אותו באיזו מחלקה אתה?

והוא אמר זוחלים..

אני רציתי להיות בשטח הפתוח.. איפה שהזברות והאריות..

אז אמרתי שאי אפשר כי אנחנו לא באותה מחלקה ואז שנינו כזה אוו..

ואז חילקו אותנו למחלקות ושנינו יצאנו איפה שרצינו :]

וזה שאיתי שמחלקה, שאיתו אני עושה את העבודה..

קוראים לו יניב, הוא מכפר סבא והוא עולה לי"א (ולכל המעוניינות.. לא, הוא לא חתיך)

הוא כזה לא מדבר הרבה ופחות התחברתי אליו..

הייתי מעדיפה להכין את העבודה עם מישהו אחר..

אבל לא נורא גם הוא נחמד :]

כולם שם נחמדים.. ויש שם אוטקואית אחת!

אנחנו שורצים בכל מקום!

אבל יש שתי תאומות בלונדיניות..

שפשוט הופכות את כל הבדיחות על בלונדיניות להגיוניות פתאום..

הן פשוט כל כך.. איך אני אגדיר את זה... בלונדיניות!!

טוב, לפחות הן מספקות קצת שעשוע למחנה..

אני אהיה עסוקה בזמן הקרוב, אז לא בטוח שאעדכן..