חֲזָקָה הָעֵט מִן הַחֶרֶב
והפֶּה אַף מִשְּׁתֵּיהֶן.
כְּשֶׁאָסוּר לְשַׂחֵק בְּאֵשׁ
הָאֵין מִלִּים אֲסוּרוֹת גַּם הֵן?
אִם נוֹסִיף לִשְׂרֹף מִילָה
עֲבֵרָה הָפְכָה כְּפוּלָה,
אַךְ מִי יָדוּן לְכַף מֹאזְנַיִם
הַמְּדַבֵּר מִלִּים כְּמוֹ מַיִם?
חֻמְרַת הַדִּין עִנְיָן פָּעוּט
בְּהַזְנָחַת הַמַּשְׁמָעוּת,
וְאִם נִתְלֶה בָּהּ צִפִּיּוֹת
סוֹפָן לָעוּף, לֹא לִהְיוֹת.
אַךְ הַמַּקְשִׁיב וְהַשּׁוֹמֵעַ
מַאֲמִין אַךְ אֵין יוֹדֵעַ
כִּי הוּלַךְ בְּנָתִיב שָׁגוּי.
הָעֲדִיפָה הַחֲזָרָה עַל הַנִּסּוּי?
וְעָמַד נָסִיךְ מוּל וֶרֶד
וְחֶרֶב בְּיָדוֹ.
וינטלה וּבָהּ יָרִיחַ
עַד עָלֶיהָ שָׁבַת נַפְשׁוֹ.
עַתָּה מֻנַּחַת הִיא בְּמַיִם
נוֹשְׁקִים עָלִים אֶל מוּל שְׂפָתַיִם
וְהָרֵיחַ נֶהְדָּר
מֵפִיג תִּסְכּוּל וְטַעַם מַר.
עַד יוֹם אֶחָד כַּלָּה נִיחוֹחַ.
עַל הַשֻּׁלְחָן עָלֶה מָנוֹחַ
וגבעולה כָּפוּף כְּקֶשֶׁת.
מַבִּיטָה בּוֹ מִתְבַּיֶּשֶׁת.
כֹּה אָיֹם וְכֹה נוֹרָא,
קָרָא נָסִיךְ עַל שֶׁאֵרַע.
זֶה אֶתְמוֹל הָיְתָה זְקוּפָה
וְנִיחוֹחַ אָפְפָה.
הִצְטַעֲרָה הַוֶּרֶד עַד מְאֹד.
מָחָר יָשׁוּב צִבְעָהּ וָרֹד!
וְכֵן הוֹסִיפָה עוֹד לוֹמַר,
כִּי לֹא תִּשְׁכַּח גַּם לַעֲמֹד.
אַךְ כְּדֵי לְבַצֵּעַ אֵלֶּה
דְּרוּשִׁים מֵאֲגַם הַפֶּלֶא
מֵי הַטֹּהַר הַקְּדוֹשִׁים,
אֲשֶׁר חַיִּים הֵם מְחַדְּשִׁים.
רָץ נָסִיךְ רֹאשׁוֹ מוּרָם
בְּדַרְכּוֹ אֶל הָאֲגַם.
מַיִם בְּדְּלִיוֹ מִלַּא
וְדִיֵּק עַל כָּל מִלָּה.
שָׁב הוּא אֶל רַעְיָתוֹ
כְּשֶׁמֵּי הַבְּרָכָה אִתּוֹ.
צִבְעָהּ הָיָה כְּבָר אֲפַרְפַּר,
גַּבִיעַה שָׁכַב מֻנָּח עַל כַּר.
מִהֵר הַמַּיִם לְהַחֲלִיף,
שֶׁכֵּן אָמְרָה כִּי אִם יוֹסִיף
לַעֲשׂוֹת כָּךְ בִּזְרִיזוּת
סוּפָה לִחְיוֹת וְלֹא לָמוּת.
שָׁם הִמְתִּין חַיִּים וְנֶצַח
לַחֲזוֹת בְּזֶה הַפֶּרַח
שָׁב בּוֹ מֵנְבִילָתוֹ
שָׁב אֵלָיו, לִהְיוֹת אִתּוֹ.
הַוֶּרֶד נָחָה אֲבֵדָה,
גּוֹרָל נָסִיךְ לֹא יִוָּדַע.
הַאִם עַד סוֹף יָמָיו חִכָּה?
הַאִם ייאוש אוֹתוֹ הִכָּה?
רַק דָּבָר אֶחָד בָּטוּחַ
צִפִּיּוֹת רִחֲפוּ בָּרוּחַ
וְלִבּוֹ לֹא הִתְאוֹשֵׁשׁ
כְּשֶׁנִּשְׂרְפוּ מִלִּים בְּאֵשׁ.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
