הוא לא 'חרדים בעד ונגד' או שם פוליטיקלי-קורקט אחר שהחליטו לתת. כי זה נושא עובר ושב, כאלו יש המון.

כמיהה, לעומת זאת - זה נושא סטטי, נצחי ומרכזי. בכמיהתי אני כבולה בעבותות רחמים עצמיים לציר היסטורי של כמיהה, כולם היו כמהים ועוד יהיו. כמיהה תמיד באופנה, והיא לא עוברת אבולוציה. כולם כמהים בשינויים קלים ולא משמעותיים - כמיהה למה, או למי.

אני כמהה. לפרגיות, לאישור, לעוד שעת שנה. אולי כמהה זו מילה גבוהה מדי - אולי אני רק רוצה.

חנה אמרה 'אל תדברו גבוהה גבוהה' והתכוונה אליי. היא רצתה תינוק, שזה כמיהה ולא רצון.

נולד לה שמואל אחד, נביא עם ספר וספר המשך - בחור רציני, צנוע ושקדן.

עלי הכהן ראה אותה, ממלמלת תפילה, ומאז אנחנו מתפללים בלחש.

אני מאמינה שדברים אמיתיים נאמרים 'נמוך נמוך' (או נמוכה). בשקט, בלי להתלהם ובלי להתנסח. אמת פשוטה היא מטבעה פשוטה להגייה. ונאמרת בלחש ובתמצות. "אני אוהבת אותך" זו דוגמא אחת, קלישאתית. אחרת לא עולה על דעתי כרגע.

אז היא כמהה, למרות שמטיפה נגד מילים כמו כמיהה, ואני רק רוצה, למרות שאני מעמידה פנים שאני "כמהה" - ראויה ומיוסרת.

ומי שרודף אחרי הכבוד - או מחזר אחריו בדברי חלקות ובמשחקי מילים - הכבוד בורח ממנו. הכבוד לא סופר אותו.

המשמעות זניחה, ההרגשה מבאסת. וחם מאוד- הנושא הזה, לרבות הציטוטים התנכיים והפרשנות המתחכמת. הנושא, ומזג האוויר גם כן.