ככה. נתחיל מקביעה כוללת פשוטה, מבראשית.

נחיל סודנטים נשטף ביומרה אל יומו. זו המציאות המעגלית.

נחיל סטודנטים. מפרקים מושגים. מפרקים. מושגים.

שום דבר לא מובן מאליו. אפשר ומוטב 'לשבור ת'מושגים הקיימים'.

לפרק. לשבור. כך מוטב.

נשטף ביומרה, בשמלות ובלונד טבעי ברובו. בחיוכים של בחורות שהן כבר נשים. מזייפות משמעות, מחפשות מתח מיני. והם גרועים יותר, אבל להם אין תקנה.

כולם עסוקים.

מאמרים ספוגים, סיכומים דולפים. ידע נזיל.

ממש חוכמה.

אל יומו. אל המדשאות - מוצלות כשחם ושימשיות ביום חורף.

אל הקפיטריה של כולם. הכל של כולם, בעצם.

אל המעונות, במדרגות-מדרגות. בדילוגים של שניים-שניים, ברגליים טמירות. ובעוד מדרגות.

אל יומו המושלמי-מאמי. צועדים, מה יש?

השכלה, הם מספרים לדודות, נקנית בהרבה תחת והמון קפה. את האלמנט השלישי הם משמיטים.

'לומדים לחשוב מחדש...', 'זה לא כמו בתיכון:)' , 'עוסקים במה שמעניין!!'

פויה.