ללימודים.

ושום דבר לא

מוכן.

אז יש לי כמה דרכים להתמודדות:

לאכול שטויות (done)

לראות טלוויזיה (לצערי כבר לא נשאר זמן)

לצאת עם חברות ולחזור מאוחר מדי (and here we are)

....להעמיד פנים שאני לא אני:

מי אני כן, אם כך?

נקרא לו חנניה. חנניה יוצר.

לא, הוא מטפח.

חנניה תמיד רצה לחשוב שי'ה חנן אותו ביצירתיות

אבל בעצם הוא בעיקר משמר.

זה תפקידו, כזה הוא חנניה.

חנניה בוטח, חנניה רגוע, חנניה יודע.

לאט לאט הוא השלים עם זה שהוא לא נפלא כמו בר רפאלי או כמו מארי קרי (בסדר הזה. חנניה הזה, שטחי ממש). או שהדחיק ואז גילה שכבר התרגל.

אם למשל חנניה הייתה בת והיו קוראים לה יעל, היא בטח הייתה טובה בלכבס מילים, בלשמר את המשמעות המקורית ורק להאריך את משך זמן ההקשבה (או לקצר אותו, בעצם).

אבל חנניה הוא לא יעל, ובכלל אין טעם להיות היפותטים- כבר מאוחר. חנניה המשמר הוא, לדוגמא , עובד מצטיין במשתלה.

נניח שלחנניה יש מחר יום חשוב- מגיע הגנן של בית ראש הממשלה, והוא רוצה לקשט את גינת בית ראש הממשלה לקראת בואו של דיפלומט חשוב מסין. חנניה כולו מלא יראה כלפי אנשים עם תארים, ככה חינכו אותו. לכן הוא רוצה להשתדל מאוד מאוד ולהשביע את רצונם. לתלמידה בחוג לסוציולוגיה בטח היו כמה דברים להגיד על האופן שבו חנניה חונך, אבל אני לא רואה פה אף תלמידת החוג לסוציולוגיה, ולא שם, וגם לא שם, מתחבאת מאחורי המקלדת, ולכן אנחנו נתעלם מההקשר החברתי ונמשיך אם חנניה, כי הוא העיקר.

שיט!

חנניה מתרגש.

הוא מקווה שהרקפות שהזמין במיוחד מהבחורההואמהצפון יגיעו, שיהיו וורדות וביישניות.

הוא מקווה שיוכל לענות על כל השאלות.

הוא מקווה שנערך מספיק מראש.

הוא מקווה שמערכת ההשקיה שימליץ עליה תעבוד ותתאים.

הוא מקווה להיות יפה.

הוא מקווה לא להשמין ואולי גם קצת לרזות (אבל בסה"כ אין לו הרבה תלונות).

חנניה מקווה שהוא לא אידיוט גמור, ושבסה"כ הגנן, ראש הממשלה, הדיפלומט מסין והשכן והכלבה שלו והילד הקטן שלו והבחורה שהוא קצת מחבב, הוא מקווה שכל אלה לא יותר טובים ממנו. הוא די מקווה שיאהבו אותו.

נשמע שחנניה צריך קצת אסקפיזם. אני מכירה בחורה אחת שיכולה ללמד אותו איך...