אם תפרע את שערי, מה אכפת לי.

לא אכפת לי אם תתן לי מהמים. אני אירק אותם על פניך, בריאה ושלמה. 

אותי זה לא יערער, אותי זה לא יהרהר וכן הלאה. 

אני בשלי. אני יודעת מה טוב.

ואם תבחר כמו כולם לפקוע את בטני גם כשלא תפקע מעצמה,

וכי אמצא כחלל באדמה, ימדדו (או תמדודנה, יותר הגיוני ויותר מכבד) את המרחק בין גופי המוטל - ובין ראשך וליבך. 

ואהיה לטוטפות בין עיניך. למען תזכור תמיד כי ערפת את העגלה ממנה אתה שותה.