אתמול שודרה תחרות האירווזיון ה-55. כרגיל, נשארתי ערה עד מאוחר כדי להספיק לראות את כל התחרות וגם את התוצאות.
השנה התחרות התקיימה בנורווגיה (המדינה ששלחה את אלכס החביב והכינור בשנה שעברה).
היה נחמד לראות שלעומת שנה שעברה, השנה היו שירים קצת יותר איכותיים. הפייבוריטים שלי כבר התבהרו לי תוך כמה דקות: ישראל (מה לעשות, אני נשארת נאמנה למולדת) וטורקיה. באמת אהבתי את השיר של הלהקה maNga שייצגה את טורקיה. בתור מעריצה של ז'אנר הרוק, שמחתי לראות שסוף סוף מופיע באירווזיון גם שיר רוק, ולא עוד שיר פופי ודביק.
המיקום שלנו מבחינת סדר ההופעות היה די גרוע- אחד לפני אחרונים. חיכיתי במיוחד כדי לראות את הראל סקעת שר את "מלים", שיר עדין בעל אופי אירופאי (סוף סוף!), איטי ואירווזיוני טיפוסי. אני אישית שמחתי לראות שהראל היה הרבה פחות לחוץ מאשר בחצי הגמר.
כששהצבעות החלו להיחשף ידעתי מראש שהסיכויים שלנו לזכות הם קלושים ביותר עד אפסיים, ולא בגלל שלא היינו טובים, אלא בגלל שנהוג כי מדינות שכנות מצביעות זו לזו, ובך מבטאות "מחווה" פתטית למדי. הרגיז אותי לראות שתושבי אירופה החליטו לבחור את המנצח שלהם בגלל שיקולים פוליטיים ולא בזכות השיר עצמו.
אני חושבת שאם היינו מניחים בצד את הקטלוג שלנו כישראלים, גרמנים, דנים או כל שיוך אחר, היינו רואים תוצאות שונות.
אם נניח לרגע בצד את האכזבה הזו, נוכל להתרכז בכמה שירים בולטים שהופיעו בתחרות:
בלרוס- זה השיר הכי מגוחך ששמעתי בתחרות הזו אי פעם. השיר מנסה להכניס אותנו למין אופוריה מתוקה להחריד. אם כל זה לא היה מספיק, הכנפיים
חסרות הפואנטה שיצאו לזמרות הליווי מהגב לא תרמו הרבה לשיר. אני חושבת שבריטניה באמת צריכה להיות מובכת אם השיר הזה עקף אותם.
דנמרק- על מי אתם עובדים?! זה חיקוי של אבבא! השיר כולו בנוי על שיר של להקת אבבא. קצת מקוריות לא תזיק.
סרביה- השיר עצמו אמנם לא היה ראוי להגיע למקום גבוה במיוחד, אבל הזמר עצמו היה כל כך חמוד! הוא היה קטן ומעט מלוכסן, מחומצן עם הבעת פנים
שמזכירה את הנשים המגונדרות שמזריקות לעצמן 20 ק''ג בוטוקס לפנים.
כל מה שנשאר לנו לקוות זה שבשנה הבאה נזכה להגיע למקום קצת יותר גבוה, אבל גם המקום שאליו הגענו מכובד בהחלט.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ronisp
