לילות לבנים חיים ותוססים
כבר זמן רב אני חולמת שבחודשי הקיץ הלילות יהיו לבנים,
כמו לפעמים בתל אביב בקיץ,
וכמו החקלאים בדרום.
אני חולמת שבקיץ העולם יחיה בלילה, ויישן ביום. לא חשבתי שזה רעיון כ"כ גדול , או מהפכני, אבל עד שלא ראיתי את הלילות הלבנים בת"א לא העזתי להציע.
כמה חכמים האיילתים, חשבתי, בשעות הלילה או הבוקר המוקדמות הם יוצאים לעבודתם במזג אויר נוח לבריות, מסיימים אותה בשעות הבוקר המאוחרות ובמשך היום הם נחים.
למה בכלל להתסתובב בחום הזה? למה להיצלות בשמש הקופחת שאפילו לשחומי העור היא כבר מסוכנת?
למה להתבשל בתוך המכוניות בדרכים?
מדוע שסף הכעס שלנו יעלה בגלל החום?
למה לחמם מוח אם אפשר לקרר?
כשאני רואה את החנויות הנפתחות בשיא החום, אני חושבת לעצמי - למה?
אפשר לפתוח חנויות בשעות אחה"צ המאוחרות,
לטבול במי בים החמימים בלילה אחרי שהתחממו במשך היום,
אפשר לעבוד,
אפשר לבלות,
ממש לחיות.
בעלי החנויות יהיו מאושרים כי לא כולם ירוצו לקניונים
ואז בתור בונוס אולי נצליח לחסוך גם בחשמל, אמנם יותר אור במשרדים אבל פחות מזגנים.
ומה שיותר מפתה – חיי הלילה יהיו רגועים יותר …
הייתי רוצה לחיות בזמנים כאלה.