הבוקר קיבלתי את המייל שלהלן:
התקבלה תגובה חדשה לתגובה שלך בבלוג 'דרכו של לוחם' בכותרת זה גלגל
החיים.
התגובה מאת Shpitz:
מגיבה שטויות כרגיל, הייתי מפרט
מנסיון אישי כמה את טועה.
חשבתי שמחקתי לך את המנוי...תתבגרי ותתגייסי
כבר.
אין להגיב להודעה זו, כתובת השולח איננה בשימוש.
לעיון
בתגובה ולמענה ליחצו כאן: http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=745658&comments=1&blogcode=12912599&commentid=0101
כדי
להגיע ישירות למענה לתגובה, ליחצו כאן: http://israblog.co.il/comments.asp?
newcomment=1&user=745658&blog=12912599&commentto=0101
למען האמת החלטתי ביני לבין עצמי לא להגיב אצלו יותר, וכנראה שכחתי. שכחתי אותו ושכחתי את ההבטחה שהבטחתי לעצמי, והגבתי.
התלבטתי גם אם למחוק את התגובה הזו ולא להתייחס, נכנסתי לבדוק על מה הוא כעס, כי לא זכרתי במה מדובר,
ו... הוא באמת מנע ממני גישה לבלוג שלו.
אז מצד אחד אני שמחה שככה, ולפחות לא אמעד שנית
אבל מצד שני זה גורם לליבי לפעום בצורה פראית. זה מרגיז אותי כל כך, אני לא מבינה למה. מחקתי את המייל הזה והעברתי delited items התעמקתי באין סוף נושאים ופוסטים ומיילים, אבל הדבר לא הניח לי, והלב המשיך לפעום.
אז חשבתי לעצמי אולי אקדיש לזה פוסט, אולי כדאי פעם אחת ולתמיד לדון בנושא הכבוד לדעתו של האחר מבלי לפגוע ומבלי להיפגע? האמת, מעניין אותי מה מרגיז אותו כל כך ולמה הוא איננו מסוגל, אולי חושש? אולי פוחד? להתמודד עם דיעה שהיא לא דעתו.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
