B.logi

   בהתמודדות בין הילרי והעומד מולה, אין לי ידע מעמיק, יש לי רק את התמונות והקולות שאני רואה כאן, או לפעמים בטלויזיה האמריקאית (כשסקרנותי גוברת על סלידתי לראות את המתמודד). אני לא מכירה באמת את הילרי קלינטון, את פעולותיה, את הצלחותיה שם. פעם, אני חושבת שזה היה אחרי פרשת לווינסקי, אינני זוכרת בדיוק למה, אמרתי, ליד שולחן השבת "היא תהיה נשיאת ארצות הברית" כולם צחקו, אבא שלי מיהר להגן עלי, הוא אמר 'אני אצביע בשבילה' *

   שנים אחרי כן, בתקופת אובמה הראשונה לא אהבתי את ההופעה שלה בפרלמנט המצרי, את ההתערבות שלה בפוליטיקה במצרים, אפילו חששתי יש לומר, כעסתי על העוול שנגרם למוברכ, האשמתי אותה, בינתיים מים רבים עברו, מוברכ יצא מזה בשן ועין ונזק לישראל ול'יחסים שלה עם מצרים לא נגרם, אולי אפילו להיפך

   בחשש גדול ציפיתי ל'דיבייט' הראשון, בין הילרי קלינטון הזכורה לי כאישתו של הסכם אוסלו בליווי פיגועים ורצח רבין,לבין משהו הזוי שאני לא רוצה לראות בטלויזיה, ולא להתקל בו ברחוב. חשבתי שאם אראה את הופעתם זה מול זה אולי אלמד משהו עליהם, וש מצד שני אפשר לחכות עד הבוקר ולראות שידור חוזר, לא?

   לא. לא שמעתי, לא ראיתי אך גם לא נרדמתי מרוב מתח, הרי המנהיג שם השפעתו היא הרבה ביותר עלינו (ראה הסכם הנ"ל תיאוריות חדשות על מלח' יוה"כ). ליל שימורים עבר עלי אז,

   למחרת צפיתי בעימות מתחילתו ועד סופו והתרשמתי רבות מאישיותה של הילרי, חשבתי על אותן נשים שעומדות בפני גברים שחושבים שמותר להם לפגוע בכבודן של הנשים מולן, איך הן נאלמות דום. משתתקות, המקסימום שהן יכולות זה להתרחק, ואילו הילרי – לא, היא ידעה איך להתיחס עניינית לכל נושא שהמתמודד מולה ניסה להפילה לתוכו, היא לא חששה, בכלל, לא מצמצה, התייחסה אליו כאל בוגר סורר שאינו מבין מימינו ושמאלו אך בכל זאת מנסה להפריע, להשתלט, לגזור צחוקים, להרוס את השיעור

   מורים רבים לא מצליחים לעמוד בפני תלמידים כאלה, הם יוצאים בבכי מהשיעור, גורלם של התלמידים נחרץ, אך יש מורים בעלי אישיות חזקה, בודדים שמבינים שהעומד מולם רק בוחן גבולות, כי אין לו

   הוא רק מנסה שמישהו ישים לו את הגבולות כי הוא לא יכול לשים אותן לעצמו. לא יכול, ולא מסוגל

http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3699882,00.html

* אבא שלי

   דעת קהל זה דבר חשוב, ולפעמים אין מנוס ויש לנקוט באמצעים כדי להשפיע ולהכין את הציבור לטובת איזה עניין,

הנושאים העומדים בוערים על הפרק עכשיו הם חובת הגיוס, לימודי הליבה, גאווה, דיור אליאור עזריה, ואני יודעת שכשימוצו יבואו חדשים.

   אל הנושאים החדשים אני מכוונת, פונה ומצפה שינקו את האוירע, שכן על הישנים נעשו כבר כל המניפולציות האפשריות, התלהמויות, נקיטת דברים שאינם מכבדים את המושאים, אך גם את דובריהם לא

   השיח איבד כל רסן, ואנשים יורים מפיהם ומקלדותיהם מילים שהם צריכים להתחרט עליהם, להסביר את כוונתם, ואילו אוחזי נשק המילה מתנפלים על כל הגה, לא מאפשרים הנחה שבספק, ועוד לפני שחשבו מעט הם כבר ממלאים את הפערים בזוהמה, נתפסים למילים, בעליהום הם שוכחים לנצור את לשונם ומשיבים מיד בקיטונות שילכלכו את מתחריהם במיטב הזוהמה האפשרית

   המלל הבלתי נסבל הזה מציף, ואין חומק. למה הדבר דומה ? למלחמת בוץ ששוטפת את הכל, נדבקת, כמו הזיעה של אוגוסט, ואין חומק

מזג אוויר מגעיל ומעיק אי אפשר לנשום

http://hughesauto.biz/car-repair-tyler-tx-know-tailpipe-smoke/

https://www.colourbox.com/preview/2272426-human-hands-protecting-tree-from-darkness-and-pollution.jpg

http://www.the7eye.org.il/138359

היי חברים

 התגעגעתי כל כך, אני מרגישה כאילו שבתי מארץ רחוקה. לא הייתה לי גישה לאיטרנט זמן רב בגלל שיפצורים בבית, וכל אותו הזמן, חודש וחצי ! התסכלתי בעיניים כמהות על המחשב שואלת את עצמי מה שלומכם. אט אט אשלים פערים.

לצערי נפתח לי השער לעולם כשהחדשות מרעישות ומסעירות. במשך הזמן למדתי להעריך מאד את בוגי, ולראות באיבט רעש רקע, אבל אני לא מתערבת בעינייני בטחון, אז אפילו לא אכתוב את דעתי ולו רק בגלל שאין לי דיעה מרוב ההלם, תמיד חשבתי שאין לי די נתונים, ולהם יש והם יודעים מה הם עושים כי טובת המדינה לעיניהם ואני רוצה להמשיך לחשוב כך וצופה לבאות בחשש גדול.

פיספסתי הרבה שבוע הדיכדוך ביו יומשואה ליומזיכרון, הרבה ''חג שמח''ים לאחל ולקבל, אפילו יומולדת לבלוג זה פיספסתי ולא ראיתי ת'בלוניצ'יק האדום הקטן שמציין זאת. הצטרפתי ב 16.5.2005 והנה כבר 11 שנים ? ! חלפו להם במעוף, והזמן עבר וכאילו לא ...

ביומעצמאות חשתי שוב תקווה ואופטימיות וגירשתי זבובים מטרידים שזימזמו 'זה זמני, זה זמני, בקרוב יחזרו כולם לאכול זה את זה' אבל מה שהכי מעניין זה שזה רק בתקשורת, בעיתונות, בין האנשים ביומיום לא מורגשים הפערים והמחלוקתות והשסעים, כאילו המדיה נמצאת בפלנטה אחרת ואנחנו באחרת.

נשגב מבינתי

אשמח לשמור איתכם על קשר בפלנטה שלנו כי אחרת איך תישמר השפיות ???

 

▶ 3:40

https://www.youtube.com/watch?v=2Cj5N4VGBRs

 Dec 22, 2009 - Uploaded by SchibberGroup

קובי אפללו - בא מן השתיקה 

   בעת האחרונה יש איזה איש שחצי שמו באנגלית יכול להיות חצוצרה ושתרגום שמו לאנגלית מתחרז עם מלכודת, אז אקרא לו פח, בתמונות הוא נראה כמו תינוק שמשכו לו בכוח את המוצץ מהפה

   הוא פולט לעולם אויר שמתגבש להברות שמצטרפות למילים שאינני רוצה לשמוע ואינני רוצה לזכור. מאז ששמעתי לראשונה את אמרי השפר שלו במהדורת חדשות אני מעבירה למהדורה מתחרה, ואז כששם מצטטים אותו אני מבצעת זיפזופ חוזר עד שכל המהדורות מיצו את העסיס מעלה הניחוחות הזה

   מאז ששמעתי אותו נחרדתי לפופלריות שלו, המשפט האחרון שהיגיע לאוזני מפניני לשונו היה שאפילו אם יירה במישהו - הוא אפילו ביצע תוך כדי את תנועת האצבע המורה באגרוף הקפוץ - לא יאבד תומכים אני משתדלת לא להיתקל בפרצופו

   זה כבר קרה לי, איזה פרצוף משופם שאינני יכולה להביט בתצלומו מעורר בי חלחלה, זה שלמרות הצהרות נוראיות ומאיימות על חצי מאוכלוסיית העולם שלא עונה לסטנדרטים שלו ושנבחר בבחירות דמוקרטיות

   לא יכולתי להבין כיצד נבחר, הנושא עדיין נחקר על ידי טובי המומחים ואיש טרם היגיע להבנה הזו, אבל מאז שהפח מצליח להשתלט על מסכים בארצו ובעולם, אני רואה שזה אפשרי וחוששת מכך.

   מאד

                                                                                     ויליאם טרנר, גשם ,קיטור ומהירות (סערה), 1844, שמן על בד

18:45 27.2.2016

פורסם בפייסבוק הערב  :

"... הבלשן והפרופסור לפילוסופיה נועם חומסקי אמר אתמול שעלייתו של טראמפ נובעת מתחושות של פחד ומהתמוטטות המבנה החברתי של הקפיטליזם חסר המעצורים בתקופה הניאו־ליברלית, אותם גורמים שהביאו לעליית הפאשיזם באירופה בשנות ה-30 של המאה הקודמת. הוא לא הזכיר את קודמו של סילביו ברלוסקוני, בניטו מוסוליני, ובוודאי לא את בן בריתו, אדולף היטלר, כי באמת אי־אפשר להשוות, אף ששניהם, כמו טראמפ, נחשבו תחילה לליצנים.

http://www.haaretz.co.il/news/world/america/us-election-2016/.premium-1.2864186:

   אמש קיבלתי אס-אם-אס שמזמין אותי לצפות בתוכנית תחקירים. אמור היה להידון בה מאסר של חף מפשע לסיכום נאמר ב'סמס' ש''התכנית תסעיר את המדינה''.

   די קוממה אותי הפלישה לפרטיות שלי מבלי שאבקש מאיש לידע אותי בדבר תוכניות טלויזיה, זה מיותר מה גם שיש אפשרות לבדוק מה משודר דרך השלט, שידעתי על התוכנית ו - שומו שמים ! החלטתי לדלג ! אז למה  חושב מישהו, איפשהו שאם הוא יסמס לי הוא ישנה את דעתי ?

האם בזאת שיבטיחו לי שיסעירו את נפשי המוסערת חדשות לבקרים סערת יתר, האם ארצה להוסיף על כך עוד ?

תמהתני

   אני תמהה ומאוכזבת גם מהגישה של עורכי התוכנית שכל רצונם הוא להסעיר, כי אם היו רוצים לידע אותי בדבר המתרחש בעולם המשפט היו אומרים כך, גם אם היו רוצים לעזור לנפגע ומחפשים את עזרתי היו דואגים להדגיש את העניין

אבל אם ההסערה היא הנושא המרכזי אז לא, תודה 

   ולא שאני מופצצת  כבר זמן רב מידי לטעמי, אני חשה שמהדורות החדשות מחפשות להבעיר ולהוציא אותנו משלוותנו ואפילו מתחרים תוכנית של מי מסעירה ומדירה שלווה יותר, כאילו זה מה שיביא אותי לקרוא או לצפות או לשמוע את מה שיש להם לספר. הדרמטיזציה הזו כבר לא עובדת עלי, היא מזמן כבר מדירה אותי משם למחוזות שלווים יותר, ויש לי תחושה שלא רק אותי שהרי אם מה שיש להם לזעזע היה עובד הם לא היו מגזימים בכך, יש לי תחושה שהם איבדו את הקשר עם קוראיהם וצופיהם שהתחרות שלהם היא מעל ראשינו ושכל השותפים מפסידים, גם המזעזעים וגם המזועזעים