B.logi

   אי שם,

מלב הר געש, צמח אי קטן,

התקררו הטרשים

באי המוקף מים סוערים

התישבו אנשים

שעוד רבות יסופר על אילו מכשולים

גברו בטרם היגיעו אליו בודדים,

חלושים אך חדורי ניצוץ חיים

   האי הוקם לתפארת יושביו,

איש ואיש היו קמים השכם לעמל כפיו

יחדים התאחדו לזוגות, זוגות הולידו ילדים, מנהיג קם לשכלל את בנייתם,

הוא השכיל להעצים,

להעשיר, להוריש,

שפע ותורה לילדים שגדלו על ברכיהם, שיבואו אחריהם.

שמח בחלקו הי כל איש.

   בשיבה טובה

הלך יום עצוב אחד

המנהיג הדגול לעולמו.

ימים רבים התאבלו על לכתו,

עד שראו כי ללא מנהיג

להמשיך לא ישכלו.

דנו, התלבטו, התווכחו,

ולא נמצא המחליף כמותו,

ביאושם כי רב חשבו כי יוכלו

להמשיך בחייהם כפי שצלחו

עד כה

   יום אחד קם אדם ואמר

'' לא ייתכן כדבר הזה,

אמנם חיינו מתנהלים,

אבל אם נצטרך להחלטות קשות,

אם נצטרך לגבור על הגלים,

אם יפלשו קנאים

לרכושנו נזדקק למנהיג

וטובה שעה אחת קודם,

   הן צריך להיערך "

רבים היו הוויכוחים,

מועמדים הוזכרו שמותיהם

אך לכל מועמד

נמצא איזה אדם

למצוא בו פגם

אחד נזכרו כי עשה............

שני שאמר ......

שלישי שרצה ..........

   ישבו לטכס עצה

דבר נפל בסופה.

על בחירות חשאיות הוחלט,

שאיש יציע מועמד כראות עינייו,

ייספרו הקולות,

המקבל את רובן יהיה המנהיג

לארבע השנים תמימות.

   ברוב זעום נבחר מנהיג

שלא היה מקובל על רובם,

המועמדים שליטים בעיני רוחם

לא יכלו לסבול את הצניחה במעמדם

לחשו שמועות מחדרי חדריו

הסיפורים עברו מפה לאוזן,

במפגשים חברתיים

ובכיכר.

   נאמני המועמדים שמאסו בעבודה,

בעיני רוחם, שהזו עצמם בתפקידם,

שיגרו שליחים

לתלות שלטים

בהם יסופרו מעלליהם

של הזוג המדובר

… לפי המסופר

 

   קבוצות נאספו סביב המודעות,

ליגלגו וצחקו למראות

רבים זעקו חמס, קיללו הדמויות

היו שהאשימו אותם בבטלה שגברה ,

אחרים בקוצר ידם

למצוא לעצמם מחסה ליום הקרה.

והמהומה רק הלכה וגברה,

   לפתע פרצה קריאה:

” ראו את תסרוקתה ...

צחק השני: “ ראו את שימלתה !

צעק שלישי: “ שימעו מה אמרה לפני שעה !

• : “ שמעתי ! כן !

  גם ראיתי בידה ...

  כוס יין חצי מלאה !

• : “ שמעתי מפוארת הייתה !

  המסיבה בביתה !

   ופתאום :  “ הס !

הושלכה דממה

" הניחו אישה ! " קרא

" הראיתם את דמותכם במראה ?

את עצמכם אתם דוברים

הביטו בהשתקפויותיכם

בחלונות הראווה !

לאספסוף נדמיתם

אוי לבושה "

   ובכה מרה

   אמש כשצפיתי ב'אנאליסט' עם מתן חודורוב חשתי כאילו אני חוזה באבסורד אם לא בשיא הציניות. התוכנית דנה בחברות הארנק. "חברת הארנק" היא שיטה שבה ניתן, בחסות החוק, להתחמק מלשלם מס אמת: "חוקי אבל לא בטוח שמוסרי" לדברי מתן חודורוב.

שר האוצר האחרון שלנו, יאיר לפיד, היה גם הוא בעליה של חברה כזו. לפיד : "אני לא מנוע צמיחה ואפילו לא מעסיק אף אחד פרט לעצמי... אני שואל את עצמי למה המדינה מעניקה לי פרסים שלא ביקשתי... בזמן שהמדינה ממשיכה להתעלל בחלשים... “

   לפיד היה אמנם ער לעיוות וב 2012 ביטל את חברת הארנק שלו ומתן חודורוב טוען שלפיד הוא לא האיש הרע בסיפור, אבל לי זה נראה כאילו הקדמת הבחירות ( את ה'פוטץ' - מישהו זוכר ? ) אצה לו יותר מתיקון העיוות

NEWS.NANA10.CO.IL

תחקיר אנליסט חושף: חברות הארנק של בכירי המשק, המסדרות להם תשלום מס נמוך

   כשראיתי ברשת, בפייסבוק למען האמת תמונה מייצגת של הסירטון הזה https://www.youtube.com/watch?v=qhbyRb8fu44 הבנתי במה מדובר. מהכותרות, וחסכתי מעצמי צפייה.

   התגובה הראשונה שלי, ביני לביני הייתה : 'מי שונא את מי יותר ? הקיצוניים משמאל את הימין או להיפך ? ' אפילו רשמתי את התגובה הזו, בצר לי, באתר החדשותי שפרסם אותה. לא יכולתי לשתוק, לא יכולתי לעבור על זה לסדר היום, אינני יכולה להתעלם מביטויי השנאה האלה שסופם מי ישורנו.

   ואני ממשיכה לתהות, ולהתייסר, ולשאול את עצמי מה גרם לביטויי השנאה, למה קיצונים מימין חושבים את הקיצונים משמאל לאויביהם ומשווים אותם לנאצים שפגעו גם באלה וגם באלה, ומדוע הקיצונים משמאל, אלה המחרימים, מוציאים את קיצפם על אחיהם כבנות היענה הטומנות ראשן בחול ולא מוכנים לראות את התמונה המלאה, שמים עצמם כהומניסטים, מקצינים את הימין במחוותיהם עוד יותר עד שחלילה הנבואה תגשים את עצמה והלהבות יגיעו לשמים.

   אני יודעת שאני לא לבד בתחושות האלה, אמש בקבוצה חובבים, חוג ספרות, מצאה המרצה את החבורה אוהבת הספרות, אנשים שהתכנסו באופן אקראי לגמרי, נפולי פנים, היא שאלה אותנו מה קרה? מה נמיכות הרוח הזו? נושא הבחירות עלה, פניה נפלו גם, ואז אמרה :”בואו נעזוב פוליטיקה, נמשיך בענייננו".

   הייאוש, תחושת המיאוס, הבושה, התחושה שאיש לא מייצג אותי ב'סואו קולד' דמוקרטיה שלנו, פגה אט אט כשפנינו לנושא לשמו התכנסנו.

   ואני שואלת, עד כמה תקצין מפלגה לפני בחירות, כדי להראות את פניו המוקצנות של האחר? עד כמה ידברו אלינו ב'שחור ולבן' וילבו קיצונים מכל צד?

   האין פלג באוכלוסיה שיכול להתהדר במעשיו ? רק באמצעות שלילת האחר תבוא ישועתו ?

   ומפלגה ששמה לדיגלה את העבודה והכלכלה השיוויונית, מדוע תגייס למסע הבחירות שלה צוות פירסומאים יקר להחריד ? מדוע לא תתרום הכספים האלה לנזקקים ? כספי מיסים יקרים מתמסמסים על תעמולות שנאה של הפרד ומשול, המציאות אפורה, רבת גוונים ההקצנה היא קריקטורה מעוותת רעה ולא חכמה של המציאות הזו

   כשאני שומעת אנשים משמיצים זה את זה אני אוטמת את אוזני, כשאני שומעת, רואה דברי מתפלגים מדברים סרה במתפלגיהם גם אז אני רוצה לאטום את אוזני, לעצום את עיני. אבל המציאות אינה מאפשרת כי אם אני רוצה לשמוע לפחות מהדורת חדשות אחת ביום, או לקרוא עיתון אחד ביום, אני נחשפת לכביסה המלוכלכת של המתחרה.

   הדברים תופסים את עיני במודעות ענק, באותיות ענק ואוחזים בתשומת ליבי עד שהוא מתחיל לפעם מיותרות ומעצבנות. זהו בזבוז של דופק חיי לריק.

   הוקצבו לי ע"י בורא עולם, או ע"י הגנים או וייס איך ווס, כך וכך פעימות לב והן מתבזבזות על הבלים. למה מנהל מסע בחירות חושב שהשמצת המתחרה תוכל להועיל לתדמיתו האישית – לעולם לא אבין. ל'מומחים לעניין' המשתמשים במושגים כמו 'קמפיין נגטיבי' צריך להיות ברור שמונחים זרים לא יתאימו למקומינו, הם שליליים – כשמם - ואפילו יזיקו.

   מילים יקרות מתבזבזות על השמצות שרק פתי יאמין להן, דוברות שׂרה, הן אומרות במה המתחרה יזיק לי, אבל אינן אומרות דברים לעניין שלשמו העמידו עצמם המשמיצים לדין הבוחר. הן לא מפרטות את האידיאולוגיה שלהם, גורמים לי לחשוב שאולי אין כזו, הן לא מתרכזות בכישורים שלהם - רזומה קורות חיים - בקיצור - א'ב' של מבחן התקבלות למישרה.

   יש המבטיחים הרים וגבעות, אבל אינם מבססים אותן בנתונים ועובדות, יש המדברים בסיסמאות, מזלזלים באינטליגנציה ו/או בנסיון העבר של הציבור. מרגיז. אחר כך ביום הבוחר יתפלאו ויאמרו - הופתענו מהתוצאות, לא חזינו לא ציפינו.

   הם עדיין משווקים את עצמם כמוצרי צריכה, הם עדיין מתבוססים בסיסמאות נדושות שאין מאחוריהן דבר פרט לאויר החם שהן מפזרות. נחמה פורתא היא שלפחות עידן ה'כוכבות' מאחורינו, זה היה פרק כל כך מבזה במסע הבחירות הנוכחי, כל כך מגוחך עד שהפך את הפוליטיקה בישראל לסאטירה של עצמה.

  ואני לא לבד בתחושות האלה אין שיחה שאינה נפתחת במילים 'אין בשביל מי להצביע'. עודף תכסיסנות, הצנחת מועמדים מטעם, עם צבע או בלעדיו עם מגדר / בלי מגדר – ציבור שרוצה לשנות לא 'קונה' את השטיקים, אינו מוצא מנהיג שיפתור את בעיות השעה, הדיור, האבטלה הקשה, לא מוצא מנהיג שפיו ליבו ומעשיו שווים.

   בעגימות הנפש הזו, החלטתי ביני לבין עצמי: "אבחר באיש שיוזיל את חשבון החשמל הנוראי שלי" אבל אז מצאתי שאיש ביטחון שאינו ה'כפ אוף טי' שלי הוצנח למפלגה.

   בצר לי אני פונה נואשות במודעה הבאה:

דרושה מפלגה

אזרחית קטנה מחפשת תנועה

שתוזיל משמעותית את מחירי

החשמל והמים

הפירות והירקות

 הלחם המלא

 הגבינות (רצוי גם את אלה המחליפות את גבינות הפרה

הדיור ומיסיו

הכישורים הדרושים :

הבנה + ניסיון בכלכלת המונים 

ניסיון והצלחות מוכרות בנושאים המצויינים לעיל

למפלגה צוות מיומן ואמין שמצויינות וידע בטחוניים יהיו בראש מעייניו

הגשת המועמדות עד לתאריך ה- 15.2.15 כולל.

* ! חשוב !  *

נא להימנע מפניות אישיות, כמו כן מתבקשים המועמדים לא להעמיס פתקים על תיבת הדואר שלי ולבזבז כספים יקרים על קמפיינים ושלטי חוצות.

גן העדן הוא משאת נפשם של רבים, כך אפשר להבין מהשם של המקום שמבטיח חיי נצח ללא עמל ודאגה.

אותי למען האמת, מאימת השיעמום, אין גן העדן מפתה יותר מידי כי לא לעשות דבר על מנת ליהנות ממנעמים אין משעמם מזה ובשבילי שיעמום הוא הוא הגיהינום.

אבל אם נניח שגן העדן הוא הדבר האופטימלי – הייתי בטוחה שאני מכירה את הדרך המובטחת להגיע אליו : שאני צריכה לעשות טוב לאחר, להאמין בבורא הגן ולשמוע ולעשות את דבריו קלה כבחמורה ואם בורא עולם ישגיח במעשי הוא יגמול לי.

ומה הם המעשים הטובים ? תחילה עלי, לפי המקרא, לציית לעשר הדיברות לאלה שאומרות מה כן לעשות ולאלה שאוסרות מכל איסור.

אחר כך עלי להבין שלא ראה אדם פניו וחי – ולכן זכה משה לחזור אלינו מההר, והיות ולא זכה לראות את הארץ ונקבר – הוא לא זכה לחיי נצח, אז אם הוא לא אז אני ? תמהתני.

אבל מאין הרעיון שלעשות טוב מזכה לגמול ? גן העדן במקרא הוא משהו שעבר זמנו, וחיי הנצח הם רק באחרית הימים, העולם הבא אינו מוזכר בתנ"כ http://www.tora.usl

מהשארות הנפש נפרדנו כשיצאנו ממצרים, "...הראשונים לתעד בכתב את אמונתם בחיים לאחר המוות היו המצרים הקדמונים. בהתאם לכך נמצאו במצרים העתיקה קבורות מפוארות וחניטה, שהיו יישום מעשי של האמונה הזו. המת המצרי החשוב נקבר עם חפציו אך גם עם ספינת שמש שהייתה אמורה להובילו לעבר החיים הנצחיים על פניה שמש...” (ויקיפדיה)

אחרי שעזב האדם את גן העדן לעד, למדנו שאלוהים חזר בו אחרי המבול והחליט לקבל אותנו אפילו ש'יצר האדם רע מנעוריו', למדנו שהאדם הוא יציר כפיו של האל, ולכן אסור לנו לשמוח על טביעת המצרים ( ובודאי לא לזכות על כך לגמול ) שהאלוהים אינו מרשה להעלות קורבן אדם ולכן שלח את השרף לעצור את אברהם מרצח בנו למענו כביכול, שאברהם היה צריך להתנגד, להתווכח, כמו שהתמקח עבור צדיק בסדום. . דוד המלך לא זכה לבנות את בית המקדש כי ידיו היו מגואלות בדם.

רק אחרי חורבן בית שני הסתננו ליהדות רעיונות משיחיים, רעיונות של גמול והישארות הנפש חדרו לתרבות היהודית (הצדוקים התנגדו) היה בכך משום נחמה פורתא שאי פעם נתוגמל על סבלותינו, מצאנו סיבה להמשיך ולעשות טוב, ותירוץ לקוות לבניין ביתו של האל באחרית הימים. ( תפיסת העולם הבא בתקופת בית שני  http://he.wikipedia.org  )

התלמוד אומר "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא פריה ורביה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה"

http://he.wikipedia.  

הנצרות הביאה את הסליחה הכמעט גורפת, ואת 'כור המצרף' (ר' דנטה) שבעקבותיו ייסלח לאדם - אך עד גבול מסוים – נטילת נפש.. http://he.wikipedia    

אתמול שמעתי על עוד מאמין שמשתמש במושג הזה, 'גן עדן' - הדוקר מהפיגוע באוטובוס מספר 40 בת''א אמר : צפיתי בסרטונים בשבח ההגעה לגן עדן.

הוא מאמין כמו רבים לפניו, שמעשה רצח הוא שיגמול לו את הטוב האולטימטיבי, הוא מאמין שנטילת נפש אדם תזכה אותו בחיי נצח. ששנאה תביא בפרס. 

שהרע ייטיב עימו.