עם כל המזג האוויר הזה למרות שהוא לעיתים קצת יכול לדכא
אני מרגיש שהגשם יורד והשורשים שלי מתחילים לפרוח.
מרגיש שאני בורח מכל הפיכסה שעבר עליי ושלפעמים עוד עובר.
חשוב לי לומר שאני לא מתכוון לבריחה מלשון לא להתמודד עם המצב.
אני מתמודד. אבל סוג של הרבה בורח מהמחשבות שעוברות לי בראש
משתדל לנקות את הרוב בישיבה עם חברים. עם מוזיקה.עם אלכוהול. עם ג'וינטים.
אבל אני יודע את הגבולות שלי.אני יודע מתי להפסיק כל דבר.
לעשות את העצירה הזאת ולהגיד לעצמי עכשיו אני צריך את השקט.
השקט כן לחשוב.
אתמול יצאתי לבר עם חברים. נהנתי חבל על הזמן.
אפילו ניסיתי להתחיל עם בחורות,רק חבל שהן היו יבשות.
זה הורג אותי,אתה תגיש הן לא יזרמו איתך אפילו לשיחה
ואחר כך הן מתלוננות שלא מתחילים איתן.
מה ההיגיון? סה"כ מחפש בחורה מעניינת עכשיו.
לא יודע אם לקשר,אבל רוצה להכיר. רוצה להגיד וואלה, היא מיוחדת.
היא עושה לי את זה באמת. שאני ארגיש שאני מתחבר אליה.
אז נופנפתי פעמיים. החלטתי שבא לי לרקוד. אז רקדנו. ניקינו את הראש
עם קצת בירות ומוזיקה. היה מדהים. כמה היתי צריך את זה.
חודש חדש לפנינו.
פרק זמן חדש לעשות בו שינויים ולהספיק מה שאני רוצה.
ולהנות ולחייך. לחייך עד שיכאב מעט בלחיים מרוב אושר.
שיהיה לנו שבוע טוב וחודש טוב.
אוהב אותכם,
סימבה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
