אז ככה... קיבלתי שרביט ממישהי מקסימה, (כמעט)מאושרת
אז הפוסט הזה יהיה בנושא התבגרות.
אז ככה מה היא בשבילי התבגרות?
התבגרות בשבילי זה הרגע בו אתה משנה כל פעם קצת
את התפיסה שלך לגבי המציאות בה אתה חי.
המציאות שלנו כל הזמן מתהפכת מצד לצד עולה למעלה ויורדת מהר גם למטה.
וכל פעם קצת, כל דבר קטן שקורה מחשל אותך ומבגר אותך.
התבגרות לא באה ברגע וגם לא בא ברגל, היא לוקחת את הזמן ומגיעה
ברגעים שאתה לא תצפה להם.
ברגע שאתה תפיק מעצמך ומהסביבה שלך יותר,תדע שהשתפרת ובאיזשהו מקום גם
התבגרת.
ברגע שהאידיאולוגיה שלך והדעות שלך מבוססות ואתה יודע ששום דבר לא יזיז אותך מהן
אתה יודע שעשית צעד,הנחת עוד אבן דרך להמשך. אז אתה מפיל אותה וזוכר שהיא שם.
התבגרות זה לדעת שלא תקבל כל מה שאתה רוצה תמיד. שלפעמים צריך להתפשר
לפעמים אם תוותר תרוויח מזה יותר.
התבגרות בשבילי בשלב זה בחיים היא משהו שאני לא יכול להתכחש לו.
בלי שאני ארצה אני מתבגר. יש כאלה שאומרים שהתבגרות נשארת בגיל ההתבגרות.
אבל זאת טעות גדולה. התבגרות לא עוזבת תפקידה לעולם.
עבודה,צבא,תיכון,אלה מסגרות שחישלו אותי ובנו אותי. אהבה שממלאת את הלב, או הבטחון עצמי שצברתי עם השנים
זה ההתבגרות שלי עם הזמן שכל פעם אני חוטף כאפה חדשה ומתמודד עם הקודמת
ועכשיו קל לי עם הקשה שהיה בעבר.
החוויות והזכרונות שאתה צובר לעצמך אלה אותן אבנים אותן אתה מניח
במסלול ההתבגרות של חייך.
החוכמה האמיתית היא להתבגר מבחוץ ומבפנים אבל תמיד להישאר צעיר בנפש.
להשאר ילד. פיטר פן נצחי שברגעים מסוימים מבקר בך ואומר לך תתעורר,
תפסיק להתלונן ותהנה,תקח הכל בקלות.
אז שוב תודה למקסימה שהעניקה לי את השרביט.
עשה לי טוב הדבר הזה.
ולכם תודה שאתם באים וקוראים פה מידי פעם,
כיף לראות שיש מישהו שאוהב את הדעות שלי ואת הגישה שלי.
אוהב אותכם בכל ליבי.
שבוע טוב,
סימבה