הלוואי והכל היה יכול להיות קצת אחרת.
האמת שלאחרונה אני מרגיש קצת תקוע בשגרה שלי,
שום דבר לא מתקדם,הכל רגיל מידי.
יציאות,חברים,כושר,עבודה. בלופ מתמשך.
ואין יותר מידי למה לגוון,כי ברגע שאתה נכנע,אתה עבד של השגרה.
אתה במירוץ להספיק כמה שאפשר.
לפעמים שיש לי רגעים לשבת ולנשום קצת.
אני פתאום מקבל תכאפה הזאת,שזה בסדר המצב שאני נמצא בו
כי מי ידאג לי אם לא אני? נכון יש משפחה. אבל אני כבר לא ילד,
צריך להפסיק להיות תלוי באנשים.
אז מה כן חדש?
בקיץ אני טס לטומורולנד!
השגתי כרטיסים עם חברים שלי.
מגשים חלום שכל כך רציתי.
הרכב שלי הגיע,יונדאי i10 חדשה,נשאר
רק לקחת אותו מהסוכנות :)
עוד חלום מתגשם.
אין ספק ש2015 היא שנה של הרבה שינויים בחיי
ובכל זאת אני מרגיש שאני נשאב לשגרה נוראית.
בא לי לשנות לפעמים את השם ולברוח מפה
לאיזה חור על הגלובוס. קצת שקט מכל מה שקורה במדינה שלנו.
אבל כמובן בסוף לחזור..
"הייתי בפריס וגם ברומא
ראיתי את שבעת פלאי תבל,
בקוטב הצפוני וגם דרומה,
אך אין מקום כמו ארץ ישראל."
שיהיה לנו המשך שבוע טוב,תחייכו,
זה תרופה קצת נגד השגרה :)
אוהב אותכם,התגעגעתי.
סימבה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
