אתם יודעים, יצא לי לחשוב עם עצמי הרבה מה אני רוצה מגבר חלומותיי.

אני יודעת שלהרבה בנות יש רשימת מכולת, ולי מעולם לא היתה. אולי זו הבעיה? חשבתי לעצמי. אולי אני לא מגדירה היטב מה אני רוצה מהגבר שלי, ולכן מוצאת את עצמי בסופו של דבר במערכות יחסים כושלות שמתרסקות לתוך עצמן אחרי שנתיים. אבל מה זו רשימת מכולת? הרי לא חשוב לי אם הוא בלונדיני או לא, ולמען האמת לא כזה חשוב לי גם צבע העיניים שלו. אמנם אני אגמור קצת מבפנים אם יהיו לו עיניים בהירות, אבל יותר חשוב לי שיהיו תווי פנים נעימים וגבריים, ושיחייך. הרבה.

וגם, לא כזה חשוב לי מה השכלתו האקדמית. הנה, אמרתי את זה. אני לא חייבת רופא/מהנדס/עו"ד/מתכנת. חשוב לי שיהיו לו שאיפות ואומץ להגשים אותן, ואינטיליגנציה מספקת לעשות זאת. ממש לא אכפת לי מה כתוב לו בתעודה, אם בכלל.

אז את הנתונים היבשים שבדר"כ נמצאים ברשימת מכולת אני מוצאת כלא רלוונטים.

מה עוד?

תכונות אופי. כולן רוצות גבר רגיש אבל קשוח, צייתן אך בעל חוט שדרה, ציני אבל כנה. כולן רוצות הכל. מה זה בכלל אומר?

הרי ברור לי שלא קיים גבר עם הכל. אז לא נשאר לי אלא לתעדף אילו תכונות חשובות לי יותר ואילו פחות. לדוגמא, אני מעריכה ציניות כי היא מצחיקה אותי, אבל בטווח הארוך גיליתי שהיא עלולה לפגוע ולהרוס, אם היא במינון מוגזם. אז בתכלס? מעדיפה כנות.

אז ניסיתי לחשוב איך אני מדמיינת את גבר החלומות שלי. את הגבר שאחרי שאכיר אותו מספיק, אדע שאיתו בוודאות אני רוצה להתחתן. זה לא קרה לי עם אף אחד מעולם, לפחות לא בשנותיי הבוגרות בתור אישה ולא ילדה. פגשתי מישהו מספיק קרוב לתיאוריי בדמיון בזנזיבר, לפחות משלושת הימים שיצא לי לבלות איתו. חתיך מהמם כמו שחקן קולנוע, מדהים ומעלף חושים במיטה, ואופי? דיברנו שעות והזמן עף לנו. הצחיק אותי, הכיל אותי, גרם לי להרגיש מדהים. והדבר הכי הזוי? בזמן שאני הרגשתי כאילו זכיתי בלוטו רק מלהיות שלושה ימים עם הדבר המושלם הזה, הוא בכלל לא הבין מה אני עושה איתו, ולעיתים אפילו דאג שהוא "נדחף" לי לתוכניות. וואט?!

בכל מקרה, הפוסט הזה הוא לא עליו. הוא לצערי חזר לניו זילנד, שכידוע, רחוקה מישראל שנות אור.

אז בלי קשר (באמת בלי קשר), המסקנה שהגעתי אליה כשחשבתי מה אני מחפשת בגבר חלומותיי, אם לנסות ולהכליל אותה כרשימת מכולת, היא כזו, מהשטחי יותר אל הפחות:

שיראה טוב. שיהיה לי כיף להסתכל עליו, שארצה לנשק אותו ולאחוז בו. שרירים זה מצוין, גובה זה נהדר, רוחב זה אחלה. קרחת ועודף שומן זה טרן אוף רציני.

שיהיה טוב במיטה. זה חשוב. עם ביטחון, עם הרפתקנות מסוימת. שיעשה מה שאני מבקשת :)

שיהיה אדם חיובי. שידע להעריך את מה שיש, להסתכל על חצי הכוס המלאה, להתייחס לחיים באופטימיות. יותר קל להנות עם אנשים כאלה.

שיהיה קליל וזורם. עם פרופורציות לחיים ומספיק ביטחון עצמי, כדי לדעת לא לקחת קשה שטויות, ולא לעשות עניין מדברים חסרי חשיבות. (כן, יש לי ממש בעיה עם אנשים שעושים עניין מכל דבר, כאלה דרמה קווינס, אני מוצאת את זה מאוד מתיש ומעיק)

שתהיה לנו תקשורת טובה. שנוכל לדבר הרבה, ועל הכל, ובכנות, ובלי להתבייש או לפחד מהתגובה של השני. שגם את הריבים נדע לנהל בצורה בוגרת ומתונה.

שפשוט יאהב אותי. אני יודעת שזו בקשה די בסיסית מבן זוג, אבל הגעתי למסקנה שלמשל השניים האחרונים לא אהבו אותי מספיק. כן כן. כי זו היתה אהבה שתלויה בדבר, שדועכת אם השמנתי או שעממתי, וביקורתית ולא שלמה. אני רוצה שהגבר שלי פשוט יאהב אותי! לא בגלל שאני מהנדסת או שחיינית או ציירת, לא בגלל שיש לי תעודות יפות או מדליות, לא בגלל הבישולים שלי ולא בגלל שאני טובה במיטה. אני רוצה שהוא יאהב אותי כי אני אני, כי כיף לו לדבר איתי, כי אני טיפה משוגעת, כי אני מצחיקה אותו ומעודדת אותו, כי אני תומכת בו ומרימה אותו, כי אני אוהבת אותו פשוט כמו שהוא ולא מבקשת ממנו להשתנות.

אני רוצה אהבה מכילה, מחבקת ומחממת, תומכת ומרימה, המקום הבטוח שלי בעולם הזה, שבו אני יכולה להיות לגמרי עצמי ולא לדאוג משום דבר.

ככה אני מדמיינת את גבר חלומותיי, וככה אני רוצה אותו, לא פחות.

אני יודעת שהוא (או הם) קיימים איפשהו שם בחוץ, וכל מה שאני צריכה לעשות זה למצוא ולקחת :)

(טוב, זה לא באמת כזה פשוט, בטח אצטרך לעבור בדרך הרבה חרא, או כמו ששותפה שלי היטיבה לנסח "צריך לפשפש בהרבה חרא עד שמוצאים את היהלום", וכל מיני אתרי היכרויות ושווקי בשר ואולי טינדר בשביל קצת שעשוע ועוד כל מיני דברים שיגרמו לי לאבד את התקווה במין האנושי)

אבל בסוף - תהיה לי זוגיות כזו טובה, שכשאסתכל לאחור על העבר, ארצה להעיף לעצמי סטירה למה לא חתכתי קודם.

כבר עכשיו קצת בא לי לעשות את זה.

או וול,

LET THE SEARCH BEGIN