בפעם הראשונה בחיים שלי שהרגשתי אהבה, מסתבר שזו הייתה רק אשליה.

בפעם הראשונה בחיים שלי שקיבלתי מכה, זה נראה לי כל כך לא הוגן אז בכיתי.

בפעם הראשונה בחיים שלי שעשיתי מעשה רע, הרגשתי המון רגשות אשמה אחר כך.

בפעם הראשונה בחיים שלי שהרגשתי מצוקת חיים, פחדתי.

בפעמים אחרות בחיים שלי, התרגלתי למכות אז כבר לא התרגשתי.

בפעמים אחרות בחיים שלי, הרגשתי רגשות אשמה למרות שלא עשיתי מעשים רעים.

בפעמים אחרות בחיים שלי שהרגשתי מצוקה, כבר לא פחדתי כי לא היה על מה.

בפעמים אחרות בחיים שלי, כשחשבתי שאני באמת אוהבת, פשוט נפלתי אל הקרשים כשהכל נגמר.

ועכשיו הלב שלי בצורת רסיסים. ועכשיו אני שואלת למה. מה לא היה בסדר.

להרבה דברים קשים התרגלתי. כנראה שלא הצלחתי להתרגל גם לטובים מבינהם....