היום הייתי צריכה לרוץ בשלוש וחצי אחר הצהריים מהקריה לרכבת.

עברתי כמובן דרך עזריאלי, ממלכת בזבוז הזמן והכסף השנייה בגודלה בתל אביב.

אחרי שתסיימו לתהות מה הראשונה,

תקראו שכשנכנסתי לשם הרגשתי כמו בממלכת זומבים

אולי בגלל שמיהרתי מאוד והבטתי קדימה וחיפשתי נתיב פנוי לריצה, ונאלצתי לבצע כמה תמרונים חמקמקים, שמתי לב לכמות האנשים שמהלכים באיטיות לכיוון רנדומלי עם ראש מורכן בעודם בוהים בטלפון שלהם.

זומבים!!!

זומבים בכל מקום!

הרגשתי כמו בתוך משחק מחשב שאני צריכה לתמרן בין המון מכשולים בצורת זומבים אנושיים חסרי מוח.

הבעיה היא שגם אני כזאת וגם אתם כנראה כאלה.

זומבים חסרי מוח.

תרימו את הראש ותסתכלו קצת על העולם.

אפילו בלי משקפיים הוא יפה :)

(ואולי יותר)

עוד שיחת וואטספ או פחות אחת, 

כי מה זה כבר משנה,

אנחנו לבד בכל מקרה