בעקבות אדם שעצבן אותי במיוחד בזמן האחרון דרך הפייסבוק, החלטתי לכתוב פוסט קליל על דברים שאנשים עושים שמעצבנים אותי.

שנתחיל?

1. שאנשים מלחיצים אותי סתם. מילא לזרז אותי כשאני מאחרת, אבל סתם להעיר אותי מחלום אירוטי שעתיים לפני המועד?!

[תת סעיף 1]- כשמלחיצים אותי כשאני מתאפרת. תאמינו לי, אין דבר יותר מחרפן מאדם (במקרה שלי: אמא) שנכנס לחדר בהסטריה וצעקות וככה שובר לך את האווירה הרגועה שכל כך נחוצה בזמן האיפור והטיפוח. הכי מעצבן- קטיעת הריכוז הגבוה בעת מריחת איי-ליינר.

2. כשאומרים "לא משנה". יא בן זונה למה סתם לסקרן?!

3. עלוקות. אותם האנשים שלא רק שיחפרו לך על נושאים שמעניינים לך את הביצה השמאלית, הם יצמדו לך לנשמה שזועקת 'מרחב', ולא יבינו רמזים בסיסיים כמו סינון שיחות או טון דיבור אדיש ומרוחק. במקרים גרועים יותר, הם עדיין לא יבינו גם כשתגיד להם מה אתה חושב.

לצורך הדגמה, הנה חלק משיחה עם אותו אדם מעצבן שהזכרתי בתחילת הפוסט.

- "מלחיץ אותי שאני לא יכולה להכנס לפייסבוק בלי לקבל הודעות ממך שמנג'סות לי"

- "אני מתנצלת, פשוט לא ידעתי שכשאני אומרת "היי" זה אומר משהו אחר חוץ מ"היי""

- "כל יום כל היום?! עם החברות הכי טובות שלי אני לא מדברת בתדירות כזו גבוהה"

- "רשמתי לך היום פעם אחת היי!!!!"

 מיותר לציין שאחרי השורה האחרונה הייתי צריכה להוציא את היד שלי דרך המוח  []

[תת סעיף 2]- אנשים שלא מכבדים מרחב אישי.  כאלה שהפרצוף שלהם יותר מדיי קרוב שלי* בזמן השיחה, או סתם אנשים אקראיים שמחליטים שלהכנס למרחב האישי שלי זה לגיטימי.

* או [תת סעיף 3]- אנשים שלא מודעים לריח הפה שלהם. מבינה לגמריי אם זה חד פעמי או אם עבר עליכם יום ארוך מדיי, אבל אם זה כרוני זה כבר דורש טיפול...

4. אנשים שבוכים שהם שמנים. גם אם זה נכון וגם אם זה לא, המשקל שלכם מעניין לי את העכוז. אם זה נכון אז פור גאד סייק תעשו עם עצמכם משהו ותעזבו אותי בשקט, ואם זה לא נכון- אז זה נכון, אתם לגמריי שמנים וכולנו צוחקים עליכם כי אתם שמנים ואף אחד לא אוהב אתכם רק כי אתם שמנים ולא כי יש לכם אופי מחורבן.

5. אנשים שמזלזלים באינטיליגנציה שלהם. אנשים עם המון פוטנציאל להיות אנשי שיחה ובני אדם בפרט, אך במקום זאת מעדיפים לעשות מעצמם צחוק בכך שהם משחקים אותה טיפשים. עכשיו, אני לא מדברת על אנשים אדירים כמו רואן אטקינסון למשל, אלא על אותם טיפוסים יומיומיים שבכוונה תחילה כותבים עם שגיאות כתיב ("אין לי כוח לכתוב נכון"), שמשחקים אותה "ראש קטן", או הגרועים מכל- אלו שלא מוכנים או אפילו רוצים להרחיב את מאגר האופקים המצומצם עד-כדי-גיחוך שלהם.

[תת סעיף 4]- אנשים שכותבים עם שגיאות כתיב. אני יכולה לכתוב פוסט שלם על תת הסעיף הזה מרוב שהוא מעצבן אותי. מילא אתם בכיתה א', אבל אם עד עכשיו אתם כותבים עם שגיאות- אתם בבעיה רצינית. ושאני לא אתחיל לדבר על אלו שכותבים עם שגיאות כתיב בכוונה...

6. אנשים שלוקחים את החיים ברצינות תהומית. תוציאו את המקל מהתחת, קחו נשימה עמוקה ושבו מול הים עם כוס של פינה קולדה.

That's all Folks! 

כמה הערות לפני שאני משחררת את הפוסט לאוויר העולם;

1- מפאת חוסר כוח מהול בעצלנות, החשבתי את תתי הסעיפים כסעיפים בפני עצמם במקום לרשום עוד 4 על מנת שהפוסט יתאים לכותרת.

2- נא לקחת את הכל בפרופורציות. כתיבת הפוסט נועדה לתת לי לשחרר קיטור בלי לדפוק חשבון לאף אחד, לכן אם נעלבתם, וול, אתם כבר מבינים לאן עליכם ללכת.