אני לא יודעת מה קורה איתי.
עוד פעם חוזרים הקטעים האלו,
של הצחוק והבכי ביחד... הרעידות... ההרגשה המוזרה הזאת.
הייתה לי תקופה שה\זה קרה הרבה. אבל זה עבר.. ועכשיו זה שוב חוזר.
אני מפחדת... =[ אפחד לא יודע על זה... חוצמכם.. אלה שקוראים פה.. .
גיליתי שאני ילדה קיצונית.
נהיה לי הרבה יותר טוב עכשיו. עם החברות, בבצפר.. .
אבל כמה שיותר טוב לי כשאני ביחד.. ככה הרבה יותר רע לי כשאני לבד.
וכן... גיליתי עוד משו...
אני ילדה חשה ואגואיסטית.
גיליתי את זה בעזרת כמה מכם... .
לא שלא תמיד ידעתי את זה.. רק שלא חשבתי שתם תעירו לי על זה.. שלכם זה כ"F יפריע... .
החלטתי עוד משו.
להפסיק לאהוב אותו.
זה יהיה קשה.. נורא... ולידעת אם זה יצליח... אבל שווה לנסות...
אני מעדיפה לא לפתח ציפיות... ואח"כ להתאכזב...
~~~~~~
נמאס לי שרוב הפוסטים בזמן האחרון עצובים...
מעכשיו אני ישתדל לעשות פוסטים יותר שמחים.. ^^
עריכה:
בלוג זה מעיין יומן אישי- רק שאחרים יכולים לראות אותו.
אני?! שיתפתי אותכן פה כדי שתוכלו לראות מה עובר עליי...
סתם- הצצה לחיים שלי.. לחיים שלא כולם רואים...
טעיתי?!
בבקשה תראו לי שלא...עשו טובה וכמו שכתבתי פה- אל תדברו על זה בבצפר...