תפסיקי לריב איתי על כל דבר. תפסיקי לעשות לי דברים דוחים ולהגיד 'ככה את היית עושה לי פעם, אני מראה לך כמה מגעיל זה'. בסדר, קלטתי! אני השתניתי, די להזכיר לי דברים שכבר עברו! די להחטיף לי כאפות ולצחוק עליי וכאלה ואחרי זה שאני נעלבת ואומרת לך שזה היה מגעיל את אומרת 'מה... זה היה בצחוק'. להגיד לחברה שלך לעשות שעווה כי זה מגעיל כבר, ושהיא באה עם אותו המכנס כל יומיים זה לא בצחוק! ונמאס לי. את לא קולטת, שהגיע הזמן להתבגר. להתנהג כמו חברה אמיתית, לא רק לפעמים.

לפעמים אני באמת חושבת: אולי די? זהו, אם היא כל כך מגעילה אליי לפעמים, למה אני ממשיכה להיות חברה שלה?

זהו, כי בלעדיה אני מרגישה בודדה. זה לא שאין לי עוד חברים. אבל חברה אמיתית שיודעת עליי הכל? זאת היא, לא אף אחת אחרת.

אני באמת שכבר לא יודעת מה לעשות. למצוא חברות חדשות? אני מנסה, זה לא משהו שבא בשניה. לי לפחות..

עריכה[1]- נמאס לי ממי שאני. מהחברות שלי, מהחיים שלי. אני לא רוצה להיות פה, קשה לי, רע לי. ולא תמיד יש את מי שיעזור..