כל החיים שלי אני חושבת על מה היה יכול לקרות אם...
בכל סיטואציה אפשרית.
ממ...מה היה קורה אם הייתי אוכלת חביתה במקום קורנפלקס לארוחת הבוקר?
אבל הפעם העניין קצת שונה.
ה"מה היה קורה אם" שלי הוא די גדול.וגדל עם הזמן.
כי כמה שאני מקווה שהכל יסתדר והכל ישתנה,חלקים מסויימים בחיים שלי לא זוכים לשינויים דרמטיים שלהם אני מייחלת.
אבל אם לפני שלוש שנים הייתי בוחרת ללכת בדרך אחרת הכל יכול היה להיות שונה.לטובה או לרעה.
אני מעדיפה לחשוב שלרעה,כי בכל זאת קצת קשה לי להתמודד עם טעויות עבר.ויש לציין שיש לי ברזומה שלל רחב וצבעוני של טעויות.
מה שאני שונאת בעצמי(אחד הדברים לפחות),זאת היכולת המדהימה שלי להתעלל בעצמי.כשטוב לעשות רע,כשרע לעשות עוד יותר רע,לחפור ולנבור ולסובב את הסכין שאני תוקעת בעצמי שוב ושוב ושוב.
אני בת 18.הזמן רץ בטירוף,והשינויים הקטנטנים והמזעריים האלה לא עושים לי כלום.
אני שונה מהנקבה היבבנית שהייתי לפני שלוש שנים,תודה לאל.אבל יותר מדי אספקטים בחיים שלי נשארו פחות או יותר זהים.
אז שלא כמו הנקבה היבבנית ההיא,אני מתכוונת לפעול.
נו מור יבבות!
רוצים שינוי?אז משנים.
הנקבה היבבנית ההיא בטח הייתה חותמת במשפט בסגנון מדכא,משהו שמעיד על כך שאני לא יודעת מאיפה להתחיל.
אבל פאק איט.אז מה שאני לא יודעת.אני גם לא ידעתי לקפל בגדים בצורה נורמלית לפני חודש,ותראו אותי עכשיו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
