Стою на полустаночке
В цветастом полушалочке
А мимо пролетают поезда
А рельсы-то, как водится
У горизонта сходятся
Где ж вы, мои весенние года?
Колесики все кружатся
Сплетает нитка кружево
Душа полна весеннего огня
А годы - как метелица
Все сединою стелятся
Плясать зовут, да только не меня .
הנימה היבבנית שעוטפת אותי בחיבה כה רבה מאז גיל 0, נמאסה עליי.
בכל פעם שאני מרגישה כאילו הנה נפתח לו דף חדש ונקי, היא באה הכלבה הזאת דופקת בדלת וצועקת "קוקו!" עם חיוך ממזרי.
ואין את מי לשתף, זה הכי עצוב.
וכשאני מתחילה המילים לא יוצאות.כי איך מסבירים לבן אד אחר, אם אני בעצמי לא מבינה מה עובר עליי.
החלומות שלי כל כך לא מציאותיים.
ואוהבים לדכא אותי כשאני מזכירה אותם.אבל אני לא מבינה בשביל מה לחלום בכלל, אם לא חולמים בגדול.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
