מצחיק אותי שאומרים שהעולם מתמוטט.
ומתי הוא היה שלם בדיוק?
סתם נו.
בלי דכאון וציניות מרירה היום.
כי מחרתיים אני מזדקנת בשנה!!!
וופי דו!
ותהיה בירה בשפע ויהיה קצת כסף בדיוק כשנגמר ויהיה אולי אפילו סטייק.
אז כן, מותר לי לשמוח.
אז אתמול התחלתי לתכנן את החיים שלי.
לתכנן, כמו שצריך. כמו שעושים הילדים הטובים האלה מהמשפחות הטובות מקיבוצים ושכונות ומושבים.
עשיתי ציר זמן והכל.
ואז נזכרתי שאין לי אבא עשיר.
אבל החלטתי שזה לא יעצור אותי! לא ולא!
קצת אתגרים, מה קרה?
לא יזיק לי. באופן עקרוני אני קצת מרחמת על ילדי העשירים האלה שלא צריכים לעבוד תמורת שום דבר בחיים שלהם. מה הכיף פה?