לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

What Does The Bird Care


20 שנה של פוטנציאל לא ממומש

כינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2013    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

חלומות בהקיץ


אני חושבת שזאת הפעם הראשונה בחיים שלי שנמאס לי לחלום בהקיץ. אני עושה את זה מגיל 0, ואני כל כך טובה בזה.

בכל מקום אפשרי, בכל זמן אפשרי.

כמה אני נהנת לברוח למחוזות נפלאים אחרים, מלאים בסבל שהוא לא שלי.

ובזמן האחרון התעייפתי. אפשר לחשוב אני רצה מרתונים בחלומות שלי.

קצת קשה לי עם זה, אם להיות לגמרי כנה.


"למה פילים?"-שאלת העשור.

למה בעצם?

בגללו?

כי אני רוצה שהוא יאהב אותי?

אבל הוא לא יודע אפילו כמה אני אוהבת אותם.

חברתי הטובה ציינה בפניי שבכל פעם שאני מדברת עליו, אני נוגעת בשרשרת הפיל שלי.מרתק.

והיום צפיתי בו ובי בשנת '95.איזה יופי.

אפילו נדנד אותי על הנדנדה.


בזמן האחרון יש הרבה בשורות טובות שאופפת אותן תחושת פקפוק ודכאון.

לא יודעת איך להסביר את ההרגשה.

קורים דברים טובים ומרגשים ומסעירים, אבל אין יום שבו אני לא עוברת התמוטטות עצבים קלה.

 

 

אתמול אפילו מצאתי בחנות האהובה עליי את הספר שאני מחפשת כבר שנים.באמת שאין לי על מה להתלונן.

 

 

 

נכתב על ידי , 17/10/2011 20:44   בקטגוריות בלבולי ביצים, חלומות, חשבון נפש, פאדר אישיוז  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




איזה מצחיק זה שבקרוב אוגוסט נגמר.

שנה שעברה חששתי מהיום האחרון של אוגוסט כי ידעתי שהחנות תהיה מפוצצת בצוציקיות מעצבנות.

לפני שנתיים התבאסתי מסוף החופש.

ועכשיו?

אני חושבת שאני בסדר.יחסית.

תמיד הכל יחסי אצלי.

אושר רגעי, סבל תמידי.

כנראה שזה ככה אצל כולם. זה משפט שנשמע ממש רע, אבל באמת שזה ככה.

אני לא מצליחה לשמר את האושר שלי בשום צורה. 

 

כמה גועל, כמה.

כשהייתי קטנה לא ראיתי אותו- התעלמתי.

זה היה רחוק ממני והיו לי דברים הרבה יותר חשובים להתעסק בהם. כמו חבריי הדמיוניים והארצות המומצאות שלי.

סבלתי ממנו, כן. אבל חשבתי שזה נעלם עם עצמו ושבסוף יש הפי אנד.

אין לי שום סיבה מוחשית להתמרמר ככה.

אולי מחר בבוקר אני אקום שמחה, ואז זה יעבור.

 

נכתב על ידי , 28/8/2011 19:36   בקטגוריות חשבון נפש, חם לי ואני עצבנית, פאדר אישיוז, בלבולי ביצים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




כנראה שמצפה לי אכזבה.


יש הרבה יתרונות בלהיות אדם מאמין, והגדול שבהם הוא שתמיד אופפת אותך הידיעה שמישהו שומר עליך ושהכל לטובה.

הכל מלמעלה כמו שאומרים.

אני מתחילה להפוך לאדם עוד יותר ציני וחסר אמונה ממה שהייתי, וזה אחד הדברים המדכאים.

אני חוששת שלא הכל לטובה.

שאין שום סיבה לטעויות שאני עושה.

מה שיהיה יהיה, אבל לאו דווקא לטובה.

כמה חבל.

 

אני באמת לא יודעת למה אני תמיד עטופה בדכאוניות הזאת.

למה אי אפשר לצאת מזה כבר בגיל 18?


תסביך האב שלי התמקם לו בשלווה איפשהו בשכל שלי, אבל השלמתי איתו.

אם פעם חשבתי למחוק אותו, כיום אני מאמצת אותו.

לא ברמה של פעם, אבל עדיין.

נכתב על ידי , 17/12/2010 21:18   בקטגוריות ארועי היום, בלבולי ביצים, פאדר אישיוז, חשבון נפש  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לKashtanka אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Kashtanka ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)