What Does The Bird Care

בעיות:

• בלאגן
• חוסר החלטיות
• הדחקה
• דחייה
• אימפולסיביות
• בטלנות
• הכושר לא זוכר איך אני נראת

פעולות שאני עושה על מנת לפתור את הבעיות:

• ישנה
• אוכלת
• ישנה
• אוכלת
• קוראת
• ישנה
• אוכלת

לפני איזה 3 שנים כתבתי פה על שבעת מדורי הגיהנום שעברתי במהלך חיפוש העבודת טרום גיוס שלי.

אז, הייתי לפני צבא ובלי ניסיון.

אתמול יצאתי מהבית עם נעליים נוחות וקול קטן בראש שעוזר לי לא לקפוץ לכביש לאחר השעה הראשונה של חיפוש העבודה, אך הפלא בפלא, 

זה הרבה יותר פשוט. 

בנוסף לכל העובש הרגיל, נוכחתי לדעת שאני לא טובה יותר משאר בנות מיני בנושא חוסר ההגיון. 

אני אפילו לא שולטת בזה.

למה. למה להיות חלק מהסטיגמה ולתת לזה יד.

זה חייב להפסק.

שיר.

לקום בבוקר, 

לקבל משכורת.

להתאכזב מהמשכורת,

להתחיל לסובב תסריטים במוח.

אמרו עליי שאני אופטימית, אחראית ומסורה, הכל זה שקרים שהם שיקרו לעצמם.

ולמרות זאת, היה די מרגש. ממש הרגשתי שאני מתחזקת עם כל מילה שהם אומרים.

זה עובר אחרי חצי יום.

יש הרבה דרכים לבנות חומה.

אם אני רוצה לסגור מעגל אם בת ה-16 שהייתי, יהיה צורך בקצת מכות וצעקות.

"למה לא עשית את זה?", היא תשאל אותי.

ואני אענה לה שהיא לא צריכה שום דבר שכזה בשביל ליצור לעצמה זהות וכדי להרגיש שייכת.

שהיא לא צריכה ללכת לעשות מה שכולם עושים בשביל לוותר על עצמה ולשקר לאחרים.

שנוחות לא תמיד מגשימה את עצמה תמורת וויתור על ערכים.

ושהיא לא חייבת כלום לאף אחד, התמודדות עם דעות קדומות ובורות זה גם ככה משהו שהיא תעבור.

ואז היא תתחיל לבכות ואני אתן לה סטירה.

אני צריכה לזרוק את הפחד ולהתחיל לחיות.

ולקנות מחברת, או פנקס.

יש לי יותר מדי מטרות ופחות מדי סבלנות.

אולי כדאי להתחיל מהתחלה.

שכחתי כמה זה קר כשהרוח מתחילה לנשוב ולהעיף אותך באוויר,

או כמה זה כואב כשהטיפות של הגשם מרביצות לפנים.

ובכן, אתמול נזכרתי.

לפחות זה נגמר.