אין דבר כזה יציבות.רק יציבות שקרית,אשליה.
דבר טוב לא יכול להמשך לנצח,וגם אם על גבי ציר הזמן המתמשך הכל נראה בסדר,יש נפילות בנקודות שונות.
תמיד חשבתי שאיכשהו,אולי בגלל שאני יהודיה,אף פעם לא תהיה לי יציבות אמיתית כי בסך הכל זה בגנים שלי,בהסטוריה שלי ושל כולנו לנדוד ולקבל כאפות בכל מקום.
אני כזאת בבסיסי,רוצה בתת מודע(ואולי לא רק בתת מודע),לחזור על הטעויות של ההורים שלי,של סבא ובסבתא שלי,של אבות אבותיי מאז ומתמיד.
אם זה מתבטא ברצון העז שלי לגור בכל מקום בעולם ולא להכיר את שלוות החיים בבית,אם זה העישון ועוד הרבה דברים קטנים.
אני רוצה להיות מאושרת,אבל אני לא רוצה חיים מושלמים ושלווים.שזה הדבר הכי טוב שאפשר לבקש,בית משלך,משפחה ועבודה יציבה.
אם להסתכל על כל אחד מהאספקטים אלה בנפרד אני רוצה אותם כמובן,אבל כשאני מדמיינת את עצמי עוד 10 שנים אני לא רואה את זה כל כך.
למרות שהתוכניות שלי שונות לגמרי מהתוכניות של הוריי,והחיים שלי עכשיו שונים ל-ג-מ-ר-י מהחיים שהיו להוריי בגילי,אני רואה בעצמי אותם.
הסביבה שונה ובגלל זה הנסיבות שינו את מסלול החיים שלי.תודה לאל על זה.
בקיצור,היום פאב,מחר עבודה שוב(כי חופש זה לחלשים).
http://www.youtube.com/watch?v=eaDpNOVZMLc&feature=&p=DF4E13F291D29EA8&index=0&playnext=1
בבלוג זה
בכל הבלוגים
