כרגיל, אני מתה מפחד.
ממחר, מהשבוע הבא ובעיקר ממה שיקרה אם וכאשר...
כדאי?לא כדאי?
ואם אני אפול?
לפני שבועיים זה היה רחוק ועכשיו זה כבר מתחיל לבצבץ לו.
בינתיים אני מתרכזת בעיקר בלעבור את השבוע הבא שלמה וחיה.
אני כ"כ רוצה שהוא יגמר כבר.
ויותר מזה אני רוצה שיגיע יולי.
ואולי ביולי יהיה טוב.
שמלת קיץ מתחת למדים, תיק גב ענק.
מתפשטות בטרמפיאדה ודוחסות את המדים לתיק.
במקום לנסוע הביתה לישון ולעשות כביסה של איזה חודש, הולכות לים.
קצת בירה ורעש גלים.
חוזרות הביתה.
ישנתי יממה.באמת שכן.החופש הלך על שינה ועכשיו מגיעה תקופה ארוכה ללא בית.
הייתי צריכה את זה.
הלוואי ואני לא אהיה היחידה שאכפת לה לא רק מעצמה.ונאמר אמן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
