יומני היקר,

שמי אור, אני בת 15 וחצי מהמרכז, לומדת בכיתה י' והתחלתי לכתוב יומן. יותר נכון בלוג.

אני לא יודעת מאיפה עלה לי הרעיון הזה אבל יש לי מין הרגשה כזו שהוא יהיה די שימושי עבורי...

עכשיו בערך אמצע הלילה ומחר בבוקר יש לי מגן בהיסטוריה, ובמקום ללכת לישון אני כותבת.

למה?, אתה שואל? כי על המבחן הזה ויתרתי מזמן, בקושי הצצתי בחומר.

על כל הלימודים שלי ויתרתי מזמן. טוב, לא כ"כ מזמן.. באמצע השנה החלטתי שאין לי כוח לכל הסיפור הזה, אני רק יעבור את הבגרויות בשביל הרקורד.

אני חושבת שלא ויתרתי רק על הלימודים. בתקופה האחרונה יש לי הרגשה שאני מוותרת על עצמי. על שמחת החיים שלי, על האושר והאהבה.

הכל מסביבי פשוט בלאגן אחד גדול שאין לי מושג איך לסדר... הורים "פרודים" (אם אפשר לקרוא לזה ככה), אמא שחזרה בתשובה, אבא שאני לא מדברת איתו, המון חברים שמתרחקים, כיתה שאני לא סובלת, אח קטן ומבולבל שאין לי דרך לעזור לו, סיגריות, שתייה ועוד הרבה.

אין לי כוח לזה יותר. כל החיים שלי חייתי בבלאגן, אף פעם לא היו לי חיים נורמליים. והכי כואב-שאין לי דרך לתקן את זה.

ואם אתה מתעניין, אני לא מתכוונת להתאבד או משהו כזה. אני לא פה בשביל דרמות.

אני בנאדם אופטימי, ואני מקווה שיום יבוא ואני אמצא דרך לסדר הכל.

להתראות,

Just Or.